שנפגשנו לראשונה עונה 2 - לארי סטיילינסון

פרק 9

נקודת מבט לואי:

יום שבת, השעה 12:00
אני יושב בבית הריק שלי שהיה פעם גם של הארי וקורא עיתון
אני יודע שהיום כולם קוראים דברים באינטרנט אבל אני עדיין לא מבין איך משתמשים בדבר הזה

״הארי סטיילס נהנה לו עם גבר שהוא לא לואי״
זה היה כתוב בגדול בשער
כאילו הם צועקים לי את זה
זה היה בכתב אדום ומאוד גדול!

אין מצב שיש לו בן זוג חדש
הוא עדיין אוהב אותי
בטוח.

יום ראשון השעה 12:00
והארי הביא את הילדים אליי
״היי אבא״ נייל וג׳ו אמרו וחיבקו אותי
״לכו תשחקו אני בא״ אמרתי והם הלכו. ״נייל קצת חולה״ הארי אמר, ״אה אוי״
״רציתי לשאול אותך משהו״ אמרתי להארי
״כן?״
״מי זה הבחור הזה שהיה איתך בעיתון?״
״איזה עיתון?״ הארי לחוץ
״זה״ הבאתי לו
״אה זה כריס, אנחנו רק חברים״
הארי אמר אבל ראיתי בעיניים שלו שהוא משקר
״אה אוקיי״ אמרתי והוא הלך

נקודת מבט הארי:

נכנסתי לאוטו והתקשרתי ישר למנהל שלי
״איך נתת להם להשתמש בתמונה הזו? ועוד בשער של העיתון״
״על מה אתה מדבר?״
״תסתכל בעיתון״
״אני בחיים לא נתתי להם״
״אז לא פפרצי צילם את זה?״
״כנראה שלא״
״טוב ביי״

הייתי כל כך עצבני שהדבר היחיד שיכול להרגיע אותי עכשיו זה כריס.

״היי״
״היי מה קורה?״
״לואי כמעט ידע שאנחנו ביחד״
״ולמה כל כך אכפת לך שהם ידע? אתה אוהב אותו?״
״מה? לא אכפת לי ממנו אכפת לי מג׳ו ונייל. מאיפה אתה מביא את זה? למה אף אחד לא יכול להקשיב פעם אחת למה שאני אומר״
התעצבנתי וניתקתי את הטלפון.

הגעתי הביתה וסידרתי קצת את הבית
עד ששמעתי דפיקה על הדלת

״כריס? מה אתה עושה כאן?״
הייתי מופתע
וקצת עצבני

״אני מצטער, אני יודע שאתה עובר תקופה קשה ואני יועד שאכפת לך מהילדים ולא מלואי. אני באמת מצטער״
לפני שהוא הספיק להגיד עוד מילה נישקתי אותו.

השעה 19:00
הלכנו לסופר בשביל לקנות חטיפים ועוד דבר לבית
לא אשקר היינו קצת דביקים

נקודת מבט לואי:

״היי ילדים״ צעקתי מהסלון
״רוצים ללכת לסופר ולקנות חטיפים ואז נעשה ערב סרטים?״
״כן!!!!״ שמעתי אותם צועקים וזה עשה אותי מאושר

נכנסנו לאוטו ונסענו

״היי אבא זה לא אבא הארי?״
ג׳ו אמרה לפני שיצאנו מהאוטו
״למה הגבר הזה נוגע בו ככה? הוא צריך עזרה?״
הייתי בשוק
״אבא?״ נייל אמר
״אמ... מה? אה הם רק חברים. אתם רוצים אולי שנלך לבית קולנוע?״
שאלתי אותם עדיין הייתי בשוק
״כןןן״ הוא צעקו ושכחו מהארי

נקודת מבט הארי:

יום שני, השעה 15:00

לואי בדיוק החזיר את נייל וג׳ו מהבית ספר
״היי״ אמרתי בשמחה
״אבא מי זה הגבר שהיה איתך בסופר?״ ג׳ו שאלה

פאק מה אני עושה עכשיו
ומה לואי חושב
לא לא לא ממש לא אכפת לי מה לואי חושב
מה אני אגיד לג׳ו ונייל

״ילדים אני צריך לספר לכם משהו. אני ולואי צריכים לספר לכם משהו״

ישבנו בסלון ולואי הסתום לא קלט את המצב

״אני ולואי נפרדנו. והבחור שראיתם בסופר זה כריס. הוא החבר שלי״
אמרתי אבל ג׳ו ונייל לא באמת מבינים מה זה אומר שההורים שלהם ניפרדו

״אז אני מקווה שאתם לא כועסים ואני ממש מצטער״ אמרתי
נייל וג׳ו חיבקו אותי ואת לואי והלכו לחדר.
בזמן שהם הלכו לחדר הם אמרו
״אנחנו ידענו. אתם לא יודעים לדבר בשקט״ הם אמרו ורצו לחדר

״כריס הוא רק חבר אע״
לואי אמר,
״אני לא חייב לך כלום אבל אני מצטער״
אמרתי
״ואיך אתה פתאום מחליט להגיד להם בלי לשאול אותי. איך אתה תמיד מחליט את הדברים״
הוא אמר
״כי אתה תמיד הורס דברים ואני רק מתקן אותם״ אמרתי
״אז אתה אומר שאני ילד קטן?״
״אתה מתנהג ככה״
״אתה עוד תראה שאני יותר טוב מכריס הזה״ הוא אמר בכעס קם אמר להתראות לג׳ו ונייל והלך.