שנפגשנו לראשונה עונה 2 - לארי סטיילינסון

פרק 4

אני לא יכול יותר לא לדעת מה קרה לזאין, אני לא עומד בזה יותר.
״לואי״ צעקתי מהחדר שינה, ״מה קרה״ הוא בא בריצה, ״כלום שב״ אמרתי והוא ישב.
התחלתי לגעת בו קצת והוא בי, ״מה קרה לזאין?״ שאלתי, ״הארי אמרתי לך לא לשאול את זה. וזה בשבילך״ לואי אמר והלך, ״אבל הוא חבר שלי אני רוצה לדעת מה קרה״ צעקתי והוא לא הגיב.
אין לי אפילו רמז למה שקרה לו, וזה מעצבן אותי.
״אני מזמין היום את הבנים בלי הילדים״ לואי אמר, ״אוקיי הילדים שלנו חוזרים בעוד שבוע״ הזכרתי לו.
קמתי מהמיטה וישבתי מול לואי בשולחן אוכל, ״אני לא מספר לך״ לואי אמר, ונשמתי לרווחה עם עצבים. ״נו לואי״ אמרתי, ״הארי לא״
״אבל..״
״לא הארי״ לואי אמר והמשיך לאכול את הקורנפלקס.
״למה אתה לא אוכל אוכל רציני?״ שאלתי, ״זה ה-אוכל״ לואי אמר וצחקתי.

השעה 19:00, הבנים הגיעו.
״אוקיי שבו״ אמרתי והם ישבו על הספה.
״עכשיו תספרו לי מה קרה לזאין״ אמרתי, ״הארי״ לואי צעק והייתי בשוק.
״אני אמרתי לך לא לשאול מה יש לך״ לואי אמר וקם לבחוץ.
״הארי באמת שזה לטובתך״ נייל אמר והוא וליאם יצאו החוצה ואני נשארתי בפנים.
ישבתי על השולחן הנמוך שהיה בסלון וראיתי שהטלפון של לואי שם, ונזכרתי שיש הקלטה של מה שקרה בטלפון שלו.
נכנסתי מהר לטלפון וחשבתי לעצמי, אם לואי כל כך עצבני בגלל זה אולי עדיף שאני לא אדע.
עזבתי את הטלפון ויצאתי לבחוץ.
יצאתי החוצה ונישקתי את לואי נשיקה ארוכה. ״הכל בסדר?״ לואי שאל, ״כן״ אמרתי ונשחתי את השפתיים התחתונות והנפוחות שלי.

״אוקיי מה משחקים״ נייל שאל וליאם עשה פרצוף מוזר וכולם צחקו.
״מה אתם צחוקים״ ליאם התעצבן, ״הפרצוף שלך״ אמרתי, ״אוקיי אבל זה כאב״ ליאם אמר, ״לא, עשית פרצוף מוזר״ אמרתי.

״אוקיי יש לי משחק. ארץ עיר אבל של שירים״ אמרתי, ״אוקיי מה זה אומר״ הם אמרו, ״נגיד עושים סטופ ויוצא t אז נגיד two of us" אמרתי והבנים הבינו.
״I״ נייל אמר, ״if I could fly״ לואי אמר, ״אתה יודע משהו, אף פעם לא אמרת לי מה השיר אומר״ הוא אמר, ״אתה יכול לספר לי?״ לואי הוסיף.
אני ישבתי מול לואי בשולחן בחוץ ונייל ישב לידי וליאם ליד לואי, שזה לא היה הרעיון הכי טוב.
״אתה באמת לא יודע״ ליאם היה בשוק.
״כתבתי אותו אליך״ אמרתי ולואי היה קצת מופתע למרות שלא הבנתי למה.
״באותה תקופה שכתבתי את השיר אז היינו רבים הרבה. והשיר זה מה שהרגשתי״ אמרתי ולואי מהר קם לקח את הטלפון מהסלון וחיפש את המילים של השיר.
הוא הסתכל לטלפון ולא היה לו שום פרצוף שהייתי יכול לראות מה הוא מרגיש.
Know that I'm just wastin' time״
And I hope that you don't run from me״
(תרגום: אני יודע שאני רק מבזבז את הזמן, ואני מקווה שאת/ה לא בורח/ת ממני)
לואי אמר לעצמו אבל כולם שמעו את זה, הוא הסתכל אלי ואולי הוא בכה. הוא בכה.
״למה אתה בוכה?״ אמרתי וזה העציב אותי, ״זה עצוב״ הוא אמר וניגב את הדמעות.
״אבל זה מלפני איזה חמש שש שנים, יותר אפילו״ אמרתי, ״אני יודע אבל זה שהרגשת שאני בורח ממך ושאתה מבזבז לי את הזמן העציב אותי״ לואי אמר ובא לכיוון שלי.
״אבל אני לא מרגיש ככה יותר, אז...״
לואי נישק אותי קצת יותר מנשיקה קטנה, ״היי היי היי״ ליאם אמר והפסקנו להתנשק.

יום שבת ויצאתי ברגל לקנות קפה.
שמעתי מוזיקה באוזניות וראיתי בחור הולך והיה לו עגלה עם תינוקת.
וזה היה כל כך יפה, זה הזכיר לי מתי שאני הייתי הולך עם נייל וג׳ו.
״הארי״ הבחור אמר,
״כן?״
הוא הוריד את המשקפיים ואת הכובע.
מה? ממתי יש לו תינוקת או תינוק.

********
סורי שלוקח לי הרבה זמן לעלות פרק ושהפרק קצר
אני יודעת שאולי אתם לא תקראו פאנפיק על זוג סטרייטים
אבל התחלתי לכתוב פאנפיק על זוג סטרייטים
אז אני אשמח שתלכו ותגידו לי מה אתם חושבים על הפאנפיק😗