Internet friends-larry stylinson(עברית)

חלק 6

נקודת מבט לואי:

היום היה היום היומי ביותר.

יום שייכנס להיסטוריה.

היום היה יום הולדתו של לואי טומלינסון.

המתנה היחידה שרצה לואי השנה הייתה קולו של הארי.

ראשית, לואי שלח ציוץ באומרו כמה הופתע מכך שהוא בן 23. ואז הוא שלח הודעה להארי.

Louis; ספר לי אם אתה מכיר מישהו בן 23 היום חבר!

לואי בדק את הודעותיו האחרות, כשראה שיש לו כמה טקסטים מליאם, זאין ומשפחתו.הוא הגיב בחזרה ואמר להם כמה הוא מתגעגע ואוהב אותם.

כשלואי עמד לנעול את הטלפון שלו, נכנס טקסט מהארי.

Harry; אתה מבוגר!! ובכלל, מה אתה רוצה במתנה?

Louis; לשמוע את קולך !

לואי הניח את הטלפון שלו וקם להתכונן ליום.הוא זרק על עצמו קפוצ'ון ירוק, ג'ינס שחור ונעליי נייק. ואז עיצב את שערו לשוליים.

בכל שנה ביום הולדתו, לואי היה הולך לחנות ומביא לעצמו עוגת קרוול וקופסת פיצה קפואה.

כשלואי בדק את הטלפון שלו בדרך החוצה, הארי שלח הודעה.

Harry: בסדר. אני אתקשר אליך כשאהיה מוכן?

לואי שלח 'בסדר' מהיר לפני שנכנס לרכבו ונסע לחנות.

לואי החליף תחנות ברדיו, והרמקולים שלו התחילו לנגן את אלבום גרין דיי הישן שלו כשהיה בן 13.

כשהתחיל השיר הבא, לואי כבר היה בחניה.

בעודו צועד לכניסה ממכוניתו, צלצל הטלפון שלו.הוא הביט במזהה המתקשר וכמעט הפיל את הטלפון שלו.

הארי.

הוא ענה בהיסוס כאשר תפס סל קניות מהכניסה.

"שלום?" שאל בשקט בטלפון.

היה דשדוש ברקע.

"היי." קולו של הארי היה עמוק וגס, דבר שלואי לא ציפה לו. ואז שוב, לואי לא ידע למה לצפות מהארי.

"זה ... הארי?" שאל לואי בזמן שעשה את דרכו אל המעברים הקפואים.

"כן, זה ... לואיס?"

לואי התכווץ כשהארי הכריז על שמו בשם 'לואיס'.

"האז, זה מבוטא כלואי." לואי תיקן.

"לואי." הארי אישר.

צליל שמו של לואי שהגיע מהארי רצה לגרום ללואי לזרוק את סל הקניות שלו על כל המעבר של הקטע הקפוא.  במקום זאת,לואי בחן את כל טעמי הפיצה לפני שהחליט על פפרוני. הוא גם לקח גבינה, כי זה היה יום הולדתו. אז למה לא לפנק את עצמו?

"אז, מה שלומך?" שאל לואי, כמעט ושכח שהגיע תורו לומר משהו.

"טוב.מה שלומך? זאת אומרת, זה יום ההולדת שלך אז אתה בטח מכין את המסיבה הענקית הזו."

לואי צחק ביובש. "אם לקנות לעצמי פיצות ועוגות נחשבים למסיבה, אז כן."

כשלואי עמד לסגור את הדלת למקפיא, נפלה ערימה שלמה של פיצות.

"לעזאזל."  הוא סינן.

"הכל בסדר שם?"  הארי צחקק.

לואי כרע על ברכיו על האדמה תוך שהוא מכניס את הטלפון שלו בין אוזנו לכתפו כדי לאחזר את הפיצות.

"כן, פשוט הפלתי ערימה של פיצות קפואות.ככה כולם חוגגים את יום הולדתם ה -23?" הוא אמר בזמן שהניח את הפיצות בחזרה על המדף.

"מניח שנגלה כשאגיע לגיל 23."

"איך תדע שאנחנו עדיין נהיה חברים עד גיל 23?" לואי גיחך תוך שהוא עושה את דרכו לעבר העוגות.

"אני יודע הכל. פשוט."

לואי השליך את ראשו לאחור מצחוק עד כמה טון הקול של הארי היה רציני. מה שזכה לכמה מבטים מלוכלכים של קונים אחרים.

"היית רוצה."

"הלוואי שלא היית כל כך אומלל ביום הולדתך." אמר הארי, ולואי יכול לשמוע את הגיחוך בקולו.

"נו באמת." אמר לואי בעודו כורע על ברכיו לבחון את הטעמים השונים של עוגות קרוול. "אני הכל אבל לא אומלל."

"לא נשמע כמו זה."

לואי פשוט משך בכתפיו וניסה להחליט אם הוא רוצה עוגת M&M או עוגת אוראו.(ה.מ אני בהלם. אני לא יודעת במה לבחור.סתם תבחר אוראו נו דע)

"האז?"

"הממ?"

"אני יכול לשאול אותך משהו חשוב?"(ה.מ אני ככ יודעת מה הוא ישאל)

"מה זה?"

“אמ אנד אמ או אוראו?” גיחך לואי כששמע את הארי נאנק.

"אם זה הייתי אני."

"אתה יודע מה, אני הולך עם אוראו."

"התכוונתי להגיד את זה!"

"לא היית."  לואי גיחך.

580 מילים