Internet friends-larry stylinson(עברית)

חלק 30

נקודת מבט הארי:

ברגע שהארי מצא את האנרגיה לקום, הוא עשה זאת. והדבר הראשון שראה היה לואי, שכב ללא רוח חיים וחסר אונים במיטת בית החולים.

היה לו גבס סביב החלק התחתון של רגלו,ותחבושת נכרכה סביב ראשו. דם כהה וארגמן הכתים את הצד השמאלי של זה. היה גם חתך בלחי הימנית של לואי ושפתו נפוחה.

עיניו היו עצומות, הארי הניח שהוא ישן.  אני מקווה שכשלואי יתעורר, כל זה יהיה חלום. והארי הוא חלק מזה. הוא עדיין ישב ליד לואי על הספה, ויסיים את כל התוכנית שהם צפו בה.

אבל, הארי ידע שכל זה היה המציאות כשהרופא נכנס.

"אני הרופא מארק," אמר הרופא. "ואני מנחש ששניכם חברים של לואי?"

זאין והארי הנהנו.

הרופא נאנח בעצב. "יש מושב רבותיי."

מארק סימן לעבר שני כיסאות העור שהודחפו לקיר החדר הקטן, אז זאין והארי התיישבו בהם.

"עכשיו," הוא התחיל. "מה שאני עומד להגיד לכם זה משהו שאולי לא תרצו לשמוע."

אצבעותיו של הארי החלו לרעוד שוב, ולכן הכניס אותן לכיסיו.

"בזירת התאונה נפגע לואי ממכונית מתקרבת," עצר מארק כדי לנקות את גרונו."ההשפעה הייתה כה חזקה, שהיא הפכה את מכוניתו של לואי. היא גם הטילה אותו לאחור, והוא היכה בראשו. קשה."

הרופא עצר והניח לנערים לחשוב על זה.

"אני לא מבין," אמר זאין. "מה רע בכך שיש מכה בראשו?"

מארק נאנח. "לואי סובל מ- TBI, שמייצג פגיעה מוחית טראומטית. זה נגרם על ידי כוח קיצוני, כמו מכה בראש ..."

הלב של הארי הפסיק לפעום בכל פעם שהרופא הפסיק לדבר.

"וזה מוביל לפגיעה מוחית." מארק סיים.

הארי נחנק בבכי חזק ומכוער. התייפחות שהדהדה בכל חדר בית החולים. בכי שקפץ במסדרונות בכל קומה בבית החולים הזה. התייפחות שאפשר היה לשמוע מרוסיה.

הארי שמע את זאין מרחרח לידו. "מ- מה זה אומר?"

"לואי עלול לסבול מכמה מהתסמינים העיקריים של נזק מוחי." מארק שלף את הלוח. "הוא--"

"כמו מה?" אמר הארי, קוטע את הרופא.

הרופא הרים את מבטו מהלוח שלו ואז הרים את גבותיו. "הגעתי לזה."

הארי הסמיק. "סליחה, המשך."

הרופא הניד בראשו. "חלק מהתסמינים העיקריים של נזק מוחי הם דיבור מטושטש, התנהגות חריגה, חולשה באצבעות או בהונות, קשיי דיבור, טשטוש ראייה, אובדן זיכרון, צלצול באוזניים וקושי לעבד מידע."

אצבעו של הארי החלה לרעוד.

זאין פלט אנחה תוך שהוא מכניס את ראשו לידיו.

"ייתכן שלחברך יש מזל, והוא סובל רק מתסמינים קלים," אמר הרופא. "כמו אובדן זיכרון לטווח קצר."

הארי הביט לעבר לואי הנרדם, והארי נשבע שהוא שמע את ליבו ממש מתנפץ.  כאשר לואי התעורר, היה סיכוי של חמישים וחמישים שלואי לא יזכור את חבריו.

או משפחתו.

או מילות השיר האהוב עליו.

או כל מה שלמד בבית הספר.

או את קוד הגישה בטלפון שלו.

(הארי ידע את קוד הגישה שלו. זה 6728.)

אבל הגרוע מכל, לואי לא יזכור את הארי.

נשימתו של הארי החלה להיות אחידה וכל גופו החל לרעוד.

הוא התחיל להתייפח, אבל הוא לא הזיל דמעות.

זאין ומארק קמו במהירות להוביל את הארי מחדר בית החולים.

הסיפור הזה מסתיים בקרוב!! :((
466 מילים