נשברתי || לואי טומילנסון

חלק 5

חלק 5 תהנו

⚠הפרעות אכילה⚠

נקודת מבט נייל סוף סוף:
זאין רץ להביא טלפון ואני עמדתי ליד הדלת ממש מפוחד
לואי התחיל לבכות אני עדיין לא יודע למה
אני גם לא חושב שהארי או זאין יודעים, כנראה זה סוד של ליאם ולואי
גם למה פתאום ליאם מתעלף מה יש לו זה
ולמה לואי כל כך נחמד לליאם, הוא אמר לזאין שיעזור לו להעביר אותו לחדר
כי הוא לא רוצה להעיר אותו, לואי חמוד ממתי אתה לא רוצה להעיר
את ליאם? תמיד כשהוא נרדם בסלון אתה שופך עליו מים עד שהוא קם
והולך למיטה... מה פתאום קרה.
האמבולנס הגיע ולואי הלך לדבר עם איזה מישהו מוזר
הארי משך אותי משם ואמר שאנחנו צריכים להיכנס לתוך הבית
נכנסו וישבנו
אמרתי להארי להכין אוכל וזאין אמר שהוא גם רוצה כי היינו רעבים
הארי שאל מה לאכול ואמרנו לו שבא לנו פיצה.

נקודת מבט הארי:
נייל וזאין ביקשו ממני להכין להם פיצה,
הסכמתי כי גם אני מאוד רעב
סיימתי להכין את הפיצה ופתחתי את המגירה של הסכנים והוצאתי סכין
הסכין שהוצאתי היה מלא בדם, לא הבנתי, דם? למה יש לנו דם על סכין
קראתי לבנים ושאלתי אותם עם מישהו יודע למה יש דם על הסכין
הם אמרו שהם לא יודעים,
לא יודע מה זה אבל אני אחכה אין לי זמן להתעסק בזה
אנחנו צריכים לאכול את הפיצה וללכת לישון
יש לנו עוד יומיים הופעה ואני מקווה שליאם יהיה בסדר
ואז לואי ייתן לי קצת צומת לב ויעזוב כבר את ליאם
למרות שלא נראה לי שזה יקרה כי ליאם נראה גמור.
אכלנו את הפיצה והלכנו לישון

*בוקר למחרת*
קמתי שמתי מכנס ויצאתי לסלון, ראיתי את נייל רואה טלוויזיה
שאלתי אותו "נייל למה אתה ער כל כך מוקדם?"
הוא ענה לי "אני דואג ללואי וליאם, לא שמענו מהם מאתמול ויש לנו הופעה מחר"
אמרתי לו "אל תדאג נייל הם בטוח בסדר, עוד מעט נתקשר לראות מה איתם"
נייל שאל פתאום משום מקום "תגיד, סיימון יודע מכל מה שהולך כאן?"
פתאום חשבתי והבנתי שלא אמרנו לו
רצתי לטלפון והתקשרתי לסיימון
"הלו הארי?" הוא אמר,
עניתי לו "תקשיב סיימון ליאם בבית חולים אנחנו נאחר לחזרות"
סיימון ענה "אני יודע הארי, אבל זה לא ימנע מכם להגיע אתה נייל וזאין תגיעו בשעה שנקבעה לכם
לואי וליאם יקבלו שעה אחרת"
עניתי לו "אבל אנחנו להקה.. אי אפשר לעשות חזרות עם מישהו חסר"
סיימון ענה בעצבים "אני המנהל נכון? אני קובע."
אמרתי לנייל את מה שהוא אמר בשיחה והלכנו להעיר את זאין.
זאין קם וכולנו התלבשנו ויצאנו לאוטובוס של ההופעות שלנו,
בדרך התקשרנו לליאם, והוא לא ענה אז כנראה הוא לא בטלפון.
התקשרנו ללואי והוא ענה ישר אמרתי לו
"לואי?? אתה בסדר?"
לואי צחק ואמר "אני בסדר אני פה בגלל ליאם הכל טוב האז"
הבנים צחקו ונייל שאל
"מה עם ליאם? איפה הוא?"
לואי ענה "הוא פה עדיין ישן, אתם הולכים לחזרות?"
זאין אמר "כן לכם נקבעו שעות אחרות לא?"
לואי ענה "כן, אנחנו באים עוד שעתיים אנחנו מחכים שליאם יתעורר ויגיעו התוצאות של הבדיקות שלו"
אמרתי ללואי "טוב לואי, תשמרו על עצמכם ותמסור לליאם דש"
לואי ניתק וירדנו מהאוטובוס הגענו לאולם והתחלנו להתאמן על השירים.

נקודת מבט לואי:
קמתי בבוקר ראשון כמובן, ליאם עדיין ישן והוא נראה הרבה יותר טוב.
קיבלתי שיחה מהארי ודיברנו. עוד שעתיים אני וליאם צריכים לצאת לחזרות
אני מקווה שהוא יקום עד אז.
האחות נכנסה לחדר ואמרה שהתוצאות של הבדיקות הגיעו,
היא נתנה לי אותם והתחלתי לקרוא.
היה כתוב שהוא צריך לאכול לשתות מלא
כי הוא איבד מלא מלא דם כשהוא חתך את עצמו, היה לי פיפי אז רצתי מהר
לעשות פיפי וכשחזרתי ראיתי את ליאם מביט בתקרה
נכנסתי לחדר קפצתי עליו ונתתי לו חיבוק
הוא אמר "אייייי לואי אתה מכאיב לייי"
אמרתי ישר "אוי אוי סליחה שכחתי"
הוא צחק ואמר "הכל טוב טומו, מה שלומך?"
עניתי "מה שלומי? מה שלומך?! אתה מאושפז בבית חולים לא אני, איך אתה מרגיש ליאם?"
הוא ענה לי "חיחי אני מרגיש קצת יותר טוב"
עניתי "יופי, גם קצת זה משהו"
האחות נכנסה בדלת עם ארוחת בוקר וירד לליאם כל החיוך
האחות אמרה "בוקר טוב ליאם, שמחה שקמת. אתה צריך לאכול את כל הצלחת עוד שעה נבוא לבדוק"
ליאם אמר בבאסה "אוקיי"
הסתכלתי עליו
והוא הסתכל עליי
ואמרתי לו "ליאם אתה מסוגל, זה מנה קטנה, אתה יכול לאכול את זה
עד לפני יומיים אכלת פי אלף יותר, יאללה קטן עלייך"
ליאם ענה "ובגלל זה אני כל כך שמן"
צעקתי עליו "תקשיב לי טוב טוב עכשיו! אתה נראה טוב וזה לא משנה עם אתה רזה או שמן אז די ליאם תפסיק כבר אתה נותן לסיימון להכניס לך שטויות למוח"
ליאם חיבק אותי חיבוק וענה "זה למה אני אוהב אותך"
נתתי לו סטירה ואמרתי לו "תשתוק כבר ותתחיל לאכול"
הוא נתן ביס, ועוד ביס, ועוד ביס.
כל כך הייתי גאה בו אוליי הוא לא סיים את הכל אבל זה עדיין משהו.
האחות נכנסה ולקחה את הצלחת שלו והלכה,
ראיתי שהגיע השעה להתארגן אז אמרתי לליאם
"ליאם אנחנו צריכים ללכת לחזרות אתה מסוגל?"
הוא ענה "כן כן אני מסוגל"
שאלתי אותו שוב "פיינו, אתה בטוח שהכל בסדר? איך היד שלך?"
הוא ענה "תפסיק כבר לדאוג לואי הכל בסדר והיד שלי מצויינת."
אמרתי לו "אני שמח שהכל בסדר אבל אל תשכח שעדיין חסר לך הרבה דם אז תזהר."
עלינו לאוטובוס אחרי שהתארגנו והתחלנו לנסוע, בדרך דיברנו וצחקנו.
כשהגענו לאולם אמרתי לו לפני "ליאם בבקשה ממך אל תעשה שטויות תזהר"
ליאם אמר לי "לואי ההפך, אתה אל תעשה שטויות"
צחקתי.
איך שראינו את הבנים הם קפצו עליי ועל ליאם
לליאם היה פרצוף כאילו הם הכאיבו לו ביד, אבל הוא לא אמר להם..

נקודת מבט ליאם:
איך שהבנים ראו אותנו נכנסים לאולם הם קפצו עליי ועל לואי,
הם הכאיבו לי ביד אבל לא אמרתי להם.
התחלנו בחזרות ושמו את השיר WMYB
לואי לא שר בו אז לא ראיתי לאן הוא הלך,
כשנגמר השיר לואי היה אמור להתחיל שיר חדש אבל לא מצאתי אותו
הוא הלך אבל אנחנו לא יודעים לאן
כולם הלכו לחפש אותו והארי ביקש אני אשאר במקום ולא אזוז
לא הסכמתי אז הלכתי למקום שחשבתי שלואי יהיה שם,
פתחתי את הדלת וחיפשתי אותו.
פתאום ראיתי אותו יושב ובוכה מאחורי ארון בגדים גדול
הוא ממש בכה, כאילו קרה משהו................

זה היה פרק 5 מקווה שאהבתם
עכשיו כל המתח האמיתי מתחיל...
תגיבו מה חשבתם