נשברתי || לואי טומילנסון

חלק 15

אללה תהנו חלק 15

⚠פגיעה עצמית⚠

נקודת מבט לואי:
קמתי בבוקר כמובן שאחרון,
כאב לי הראש כל כך.
יצאתי החוצה וראיתי את הבנים יושבים
ליאם אמר "הופהה הפיה שלנו התעוררה"
אני אמרתי לו "חתיכת מפגר מה אתה רוצה ממני רק קמתי"
נייל אמר "מזל שאתמול ניצלתי את מה שקרה,
ידעתי שהוא יחזור להיות דיכאוני"
אמרתי שוב "בואו תשתפו אותי במה שהולך כאן בבקשה "
זאין אמר" אתה לא זוכר חכה עוד מעט תיזכר "
אני אמרתי" אני יודע מה יגרום לי להיזכר "
ליאם קם ואמר" תשכח מזה "
אני אמרתי" למה לשכוח "ורצתי למטבח
ליאם קם וצעק" לואי די "
אני אמרתי" למה די? לא קרה לי כלום "
זאין צעק" אתה פותח פה "
לקחתי את הסכין והעמדתי במקום.
שאלתי את ליאם "מחקת את הסרטון של הפיה נכון?"
ליאם ענה "לא"
וזאין התערב ואמר "הינה הוא נזכר"
אני צעקתי "תמחק את זה עכשיו ליאם"
ליאם ענה לי "אני אמחוק עם לא תחתוך"
אני עניתי "לא אז אין עסקה"
ליאם צעק "מה עסקה? זה פאקינג החיים שלך. 
תגיד תודה שאנחנו בכלל דואגים לך, 
אנשים אחרים היו אומרי יאללה תמות תהנה "
אני שאלתי" אז למה? למה אתם לא כמו כולם? למה אתם דואגים לי?
תנו לי לעשות מה שבא לי "
הארי אמר" לואי ימפגר. אנחנו אוהבים אותך והדבר שאתה עכשיו נלחם עליו איתנו. . מזיק לך. זה שאתה לא מאושפז 
לא אומר שזה לא יגיע. זה יגיע. אבל יודע מה עם אתה כל כך
נלחם בשביל לחתוך, יאללה תעשה את זה. תהנה,
ליאם תמחוק את הסרטון. "
ראיתי את ליאם מוחק את הסרטון ואז הוא חזר לשבת
לא ידעתי בדיוק מה לעשות אז חתכתי חתך אחד קטן ובאתי להיכנס לחדר
הארי אמר "אז אני מבין שאתה בכל זאת רוצה לפגוש את 
הפיזי למעלה אה?"
עמדתי מחוץ לדלת נשמתי ניסיתי להתאפק
לא הצלחתי, באתי להארי עמדתי מולו וננתתי 
לו את הבוקס הכי חזק שאפשר לתת לבן אדם לעין
ואז הוספתי "אם תגיד עוד משהו אחד על הפיזי 
אתה תלך לבקר את אלוהים. הבנת אותי?"
זאין אמר "אתה חתיכת משוגע"
אני עניתי לו "המשוגע היחיד פה זה אתה, אתה מעשן סמים לא אני"
זאין אמר שוב "תשמור על הפה שלך שמעת"
אני עניתי "למה מה יקרה לי? אני משקשק מפחד"
זאין הזהיר אותי שוב " לואי תשמור על הפאברח פה שלך "
אני עניתי בחוצפה" חיחיחי לא "
זאין התקרב אליי הוריד אותי לרצפה עם הרגל ישב עליי וחנק אותי
ליאם צעק" זאין לא די "

הארי צעק "זאין די הפנים שלו כחולות הוא לא נושא"
זאין שוב צעק "מה אתה מגן עליו בכלל תראה את הפנים שלך"
נייל צעק "די זאין אתה תהרוג אותו"
זאין צעק שוב פעם "זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות"
ליאם קם ומשך את זאין ממני ואמר לו "כל עוד אני חי לואי גם חי"
לא ראיתי כלום ראיתי חושך. אני לא בדיוק יודע עם אני מעולף או לא
לא שמעתי כלום, לא הצלחתי לזוז, ראיתי שחור
הגעתי למסקנה, אני מעולף
זאין די השתגע את האמת
הרגשתי שאני מתחיל להתעורר קצת
חזרה לי הנשימה כזה
אני מתחיל להרגיש דברים וזה
פתחתי לא את העיניים וראיתי אור לבן וגדול מכוון עליי
בהתחלה ממש הסתנוורתי ואז זה היה בסדר
הסתכלתי לצד וראיתי את הבנים הארי שם עליי ידיים ובכה
לפעמים הוא יכול להיות כזה דביק
זאין ישב על הכיסא עם פנים כועסות
וליאם ונייל ישבו וכזה חיכו למשהו
זאין אמר "או הינה בו בר התעורר"
ליאם אמר לו "זאין תסתום בבקשה"
זאין ענה "לא רוצה"
ליאם התעלם 
הסתכלתי על הארי והעין שלו הוא היה נפוחה ואדומה
אמרתי לו "סליחה על זה "הארי הרים את המבט שלו 
ואמר לי" הכל טוב זה הגיע לי "
עניתי לו" נכון זה הגיע לך "
נייל שאל אותי" איך אתה מרגיש? "
עניתי "לא בדיוק יודע"
הסתכלתי לצד השני וראיתי חוט מלא בדם מחובר 
ליד שלי
שאלתי "מה זה?"
ליאם ענה "אתה לא רק התעלפת בגלל זאין, היה חסר לך מלא דם אז קיבלת עכשיו דם"
אני שאלתי שוב "מאיפה הביאו דם חדש?"
זאין ענה לי "

אחרי בערך שעה הסכימו לשחרר אותי מהבית חולים
חזרנו הביתה וזאין אמר "החדר שלי עכשיו ביי"
הארי הכין לאכול פסטה עם גבינה לנייל ולי הוא הכין
משהו טעים כזה שראיתי ב ASMR 
זה היה טעים רצח ליאם גם אכל והיה לו טעים.
סיימנו לאכול ואני הלכתי לחדר השני
שמעתי את אמא שלי דופקת בדלת יצאתי לפתוח לה 
ולשם אמרה "היית בבית חולים?"
עניתי "כן" היא
שאלה "בגלל מה? החתכים?"
אני עניתי "לא, זאין חנק אותי" היא
שאלה שוב "למה? ולמה יש להארי כזה סימן? רבתם מכות?"
עניתי "כן, את הסימן אני עשיתי להארי"
אמא שלי אמרה "הייתם ילדים נשארתם ילדים"
עניתי "אני לא ילד, אני בן 23"
כולם וגם זאין מתוך החדר צעקו "אתה ילד"

זה הפרק יאייי