זה היום... שבוע מאז שלואי הלך
שבוע שאני שנכנסתי לחדר ולא יצאתי
שבוע שאני לא יודע איך להמשיך לחיות
שבוע שאף אחד מהבנים לא יצא מהבית וכל היום הם רואים טלוויזיה
שבוע שאני בדיכאון.
עוד יומיים היה אמור להיות ללואי יום הולדת..
ופאקינג אין למי לחגוג.
לקבר? אני לא רוצה לחגוג לקבר. אני רוצה לחגוג ללואי שלי
אני רוצה שהוא יצחק ויחייך כמו תמיד
אבל.. הוא מת הוא
עזב אותי והשאיר אותי לבד.
אני חסר עונים
אני מרגיש שחלק בי, מת. הוא לא קיים
הבנים מנסים כמה שהם יכולים לעזור לי
אבל הם פשוט לא עוזרים
הם מנסים לספר לי בדיחות של לואי.. זה מכניס אותי עוד יותר לדיכאון
שום דבר לא יעזור
אני בדיכאון עד סוף חיי.
היום הולדת של לואי:
התעוררתי באמצע הלילה והתחלתי לבכות
הוצאתי הכל
אני לא מצליח לבלוע את זה שלואי לא פה, זה קשה לי.
הרגשתי צריך ללכת לקבר שלו ולדבר איתו קצת
סליחה, עם גופה מתה.
יצאתי מהבית והלכתי לבית קברות.
חיפשתי את לואי עד שמצאתי,
הנחתי פרחים על המצבה והתחלתי לבכות.
התיישבתי על הרצפה וחיבקתי את המצבה שלו
"לואי...... כבר שבוע שאתה חסר לי
כבר שבוע שאני אבוד, כבר שבוע שחלק בי מת.
היום אתה חוגג 25! אין למי לחגוג.. אתה לא פה
אבל עדיין רציתי לבוא לאחל לך מזל טוב, אני לא יכול להגיד
'מזל טוב עד 120' כי אתה כבר.. מת
בכל מקרה, אני אוהב אותך! מזל טוב אהוב שלי!" וכמובן שבכיתי
זה קשה, זה קשה לדבר אל הקבר של אהבת ליבך
ביום הולדת שלו.
חזרתי הביתה ונכנסתי בדלת, הבנים ישבו על הספה.
"נו איך היה?" נייל שאל
"היה הרבה שקט" עניתי לו
פתחתי את המקרר וראיתי עוגת קומות שכתוב עליה
"מזל טוב לואי, שתמשיך לחייך אוהבים הבנים"
ראיתי את זה ונזכרתי שלפני שבוע קנינו לו עוגה
וגם מתנות, הכנו הכל מראש. אבל מי ידע שזה מה שיקרה
"אתם מוכנים לאכול את זה כבר? נייל?" אמרתי בעצבים, אני פשוט לא מסוגל
לראות את זה
"אוקיי אוקיי אבל אחר כך" נייל ענה
"אנחנו אומרים אחר כך כבר שבוע ימים, לא קמתם מהספה
שבוע, אפילו ישנתם פה.." אמרתי, בעצם
באמת באמת נמאס לי גם ככה קשה לי, יאללה שיעשו משהו
חזרתי לחדר ופתחתי את המגרה שלואי שם שם את היומן שלו..
היה לו יומן והוא היה כותב שם הכל, שירים, סיפורים. ובעיקר מספר מה עובר עליו
החלטתי לפתוח את היומן שלו ולקרוא.
הוא כתב דברים שקרעו לי את הלב לחתיכות שלמות
השרים שהוא כתב על פיזי ואימו...
הדברים שהוא סיפר....
הסיפורים שזה כתב...
הוא כל כך מוכשר גאד אני פשוט רוצה שהוא יחזור כבר
נמאס לי אני מתגעגע
היומן שלו זה הדבר היחיד שנשאר לי ממנו.
את הבגדים כל הבנים הסכימו שאשמור לעצמי..
והחפצים..
כל החפצים שלו במזוודה שלי, אני שומר אותם!
זה הדברים היחידים שיש לי ממנו.
אבל אני לא רוצה את זה, אני רוצה אותו.
לא את החפצים שלו!!!
זה היה פרק מאוד קצר סליחה
YOU ARE READING
נשברתי || לואי טומילנסון
Fanfiction******אל תקראו!!!!!!!!****** זה פאנפיק ישן שלי הוא ממש חרא אל תקראו "זה על כמה שאני חבר גרוע זה על כמה שאני מכוער וזה על כמה שאני זמר גרוע וחתכתי. " הפאנפיק מספר על זמר מצליח בלהקה שנקלע לסיטואציות קשות מכיל: ⚠פגיעה עצמית ⚠הפרעות אכילה ⚠לארי ⚠חרדות...
