וואנשוטים על לארי סטיילינסון

פרק 2

שימו לב נקודות המבט משתנות הרבה פעמים בפרק הזה זה לוב יו <3

(תשמעו את השיר שצירפתי הוא מושלם ומתאים לפרק)

נ.מ לואי:

קשה לו. קשה להארי ואין דבר שאני יכול לעשות. קשה לי. קשה לי לראות את אהבת חיי סובל ולי לא יכול לעזור.

כבר עבר שבוע, שבוע מאז שאמו של הארי הלכה לעולמה בתאונת דרכים מצערת והשאירה מאחוריה את הארי בעצב רב.

נ.מ הארי:

: עבר שבוע מאז שהיא הלכה, השאירה אותי לבד. מאז שיחת הטלפון הארורה שבישרה לי את הבשורה

"אמך השתתפה בתאונת דרכים קטלנית ולא לא שרדה את זה"

.אני זוכר את אותם המילים שהרגישו כמו סכין שחותך את ליבי וגורם לי לדמם באיטיות. ללא הפסקה.

 לאחר בהייה של כמה דקות בקיר החדר בבית שלי ושל לואי, מלא במחשבות יצאתי בסערה לכיוון המטבח פותח את כל הארונות עד שמצאתי את בקבוק האלכוהול שכנראה ישכיח לכמה שעות את צערי באמצעות השיכרות. ללא מחשבה נוספת יצאתי מהבית, בלי יעד מסויים רק דחף פתאומי לנשום אויר צח.

פתחתי את הבקבוק והתחלתי לשתות.

נ.מ לואי:

(אני יודעת ששיגעתי אתכן עם החילוף בנקודות מבט סורי)

 אני יושב במיטה בחוסר מעש רק בוהה בתקרה וחושב, עליו כמובן.

עד שאני שומע דלת נפתחת אני מיד מזדקף ויורד אל הקומה התחתונה בפזיזות  

הוא חזר.

"הארי ..?"

אמרתי בקול שבור מסתכל מסביב ומוצא אותו מעולף על הספא עם בקבוק של נוזל לא מזוהה ,כנראה אלכוהול בידו הימנית

"הו הארי שלי ...."

לחשתי מתיישב לידו ומלטף את השיער שלו בעדינות רבה ומחבק אותו, כיאלו ויעלם אם אעזוב.

וככה נרדמתי, כשאני בזרועותיו.

נ.מ הארי:      

קמתי לצילצול טלפון נתקף בכאב ראש חזק.

הסתכלתי מסביב קולט את לואי, שישן לידי כמו מלאך קטן .זה לא אשמתו ,חשבתי לעצמי, זה לא אשמתו שאני דפוק.

מחשבותיי נקטעו על ידי הטלפון שצלצל שוב

"פאק רגע"

^ אמרתי בקול צרוד והרמתי את הנייד שלי שהיה זרוק על הרצפה. על המסך היה כתוב ^ ליאם

עניתי לשיחה וברגע הרחקתי את הטלפון מאוזני כי כל מה שנשמע מהצד מהצד השני היה שירים קיצביים וצעקות מה שאומר-ליאם כנראה במועדון