הבטתי בחלון האוטובוס רואה את העצים חולפים על פני ,מנסה להקשיב למוזיקה הקלסית שנשמעת באוזני בזמן שבאוטובוס הטיולים,צועקים ושרים בשמחה והתרגשות שעוד זמן מה נגיע אל וסטוורד הו(Westward Ho) שבאנגליה.
כל שנה בחופש הגדול המשפחה שלי ואני יוצאים לבלות.הפעם ההורים שלי החליטו שנבלה בחוף וסטוורד הו,אני כבר מדמיין אותי ואת אחותי התאומה בת ה-10 בונים הרמונות בחול,עושים מלחמת מים ואוספים צדפות.
המחשבות האלה גרמו לחיוך לעלות על פני.אך לא להרבה זמן.
נהג האוטובוס צפר בחוזקה מפנה את האוטובוס לצד ימין בחדות גורם לכול הנוסעים לסטות לצד ימין ולחלקם גם ליפול ממושבם.
הראש שלי החל להסתחרר .כל האוטובוס התחיל לעלות באש.יצאתי במהירות מהאוטובוס מחפש את אמא אבא ואחותי אלי. אך לא מצאתי אף אחד מהם
"אמא!"צעקתי מרגיש שדמעות עולות בעניי "אבא!"צעקתי מסתובב בין הפצועים מחפש את משפחתי "אלי!,איפה אתם?"צעקתי בבכי חזק
"הכל בסדר" אמר אחד מאנשי הביטחון כשהתכופף להגיע לגובה העניים שלי
איפה ההורים שלי?איפה אחותי ?איפה המשפחה שלי?!!" צעקתי בבכי בזמן שאני מסתכל לצדדים מחפש בכל מקום אפשרי
"היי,ילדון הכל בסדר.אני אעזור לך לחפש אותם" הוא אמר עם חיוך קטנטן על פניו,מציע לי את ידו
"אתה יודע איפה הם?ראית אותם?"שאלתי בשמחה מנגב את דמעותיי ואוחז בידו של האיש .
"כרגע לא,אבל נמצא אותם ביחד" הוא אמר לי בקול רגוע ,בזמן שאנחנו הולכים לכיוון כל המכוניות של המשטרה ועזרה ראשונה.
"אני פה איתך אל תפחד" הוא אמר לי מבלגן את שערות ראשי ומחייך אלי.לאחר שהושיב אותי על אחד הכיסאות שם,ליד אחד האנשים עם המדים הלבנים
הבן אדם עם הבגדים הלבנים הסתכל עלי עם חיוך."אני רק ינקה לך את הדם,זה לא יכאב" הוא אמר לוקח את ידי גורם לי לגלות פצע עמוק ביד שלא ראיתי קודם .
הוא ניקה לי את הדם ושם כל מיני חומרים שהכאיבו לי "גם ההורים שלי ואחותי יצטרכו לנקות את הדם ?גם להם יכאב?"שאלתי מסתכל על האיש עם המדים הלבנים
הוא הסתכל עלי מחייך ומתעלם משאלתי ,שם את התחבושת על ידי ושם כמה פלסטרים וחומרים על פצעים שהיו על פני
"זהו" הוא אמר מחייך אלי
"איפה המשפחה שלי?"אמרתי מתקדם אל האיש הבטיחות שהביא אותי לפה
"בוא נחפש אותם" הוא אמר לוקח את ידי ומוביל אותי אל רכב המשטרה
"איך קוראים לך" הוא שאל אותי כשהגענו לרכב "ד..דרק" עניתי בחשש "ולהורים שלך?" הוא שאל עם חיוך קטנטן כשהוא כותב כל מיני דברים בפנקס שלו "שיר ואלכס ולאחותי התאומה אלי" אמרתי מסתכל עליו .
YOU ARE READING
זה אפשרי - It's possible
General Fictionדרק עבר תאונת דרכים כשהיה בן 10 .הוא נשאר לבד. לא נשאר זכר ממשפחתו. עברו 11 שנים והוא המשיך בחייו. הוא עדיין לא מאמין שכל זה קרה. האם הוא מדמיין? האם הוא חולם? או שכל זה בעצם האמת? הוא חושב שהוא מתחיל להזות דברים. אך הוא מבין שזאת המציאות..הוא מכיר...
