זה אפשרי - It's possible

זה אפשרי-חלק ג'

(אנבל)
"אנבל!. את מאחרת" שמעתי באוזניי את קולה של מור כשעיניי עדיין עצומות .
"מה?" שאלתי מתיישבת על המיטה,עדיין לא פקחית
"אוניברסיטה,היום זה היום הראשון שלך" אמרה מצחקקת כשראתה את הבעת פניי
"אוי,לא נכון.עוד רבע שעה" אמרתי קמה במהירות לכיוון האמבטיה,מתחילה את ארגוני הבוקר.

"תאכלי שם,אין לך זמן" אמרה לי מור,כשהיא נותנת לי את התיק
"את לא הולכת לשום מקום היום?"שאלתי כשפתחתי את דלת הדירה,מוכנה לרוץ במדרגות לכיוון תחנת האוטובוס.
"זה לא משנה,את מאחרת.תזדרזי" אמרה מצחקקת בזמן שהיא נותנת לי דחיפה קטנה בגבי,וסוגרת את הדלת.

הגעתי אל תחנת האוטובוס מעט מתנשפת.אך האוטובוס הקדים את נשמותיי מלהתייצב ונעצר בתחנה .
התיישבתי במושב האחורי של האוטובוס,מאזינה למוזיקה שהתנגנה באוזני.מביטה לעבר החלון רואה את העצים חולפים על פני.
אך לאחר מספר שניות נהג האוטובוס צפר ועצר מעט מלנסוע. גורם לראשי להסתחרר ,ולראייתי להיטשטש מעט.
אחזתי במושב שעליו ישבתי מנסה לאזן את גופי.מרימה את מבטי קדימה אל שאר הנוסעים,רואה אותם מביטים לעבר החלון וחלקם מדברים בפלאפונים,כאילו דבר לא קרה.או שבעצם באמת דבר לא קרה?!.
החלטתי לא להטיל ספק ולקחת את הכדור שג'ון אמר לי לקחת במצבים כאלה.לומנוע מקרה נוסף הדומה לזה במהלך היום.

הרגשתי רטט מן הפלאפון,מבינה שקיבלתי הודעה.'את על האוטובוס?' שלחה לי מור
'כן' החזרתי לה,ולאחר מספר שניות רטט נוסף הגיע 'מעולה,אני חוזרת היום מאוחר הביתה' שלחה לימור
'למה?לאן את הולכת?' שלחתי מקווה שתענה על השאלה שלא ענתה לי עוד לפני שיצאתי מן הבית.
'נדבר שאני יחזור' שלחה.גורמת לי להבין שהיום אני צריכה ללכת לפי החליל שהיא מנגנת.

----------
נכנסתי בשער האוניברסיטה,מבינה שאני מאחרת כבר בעשרים דקות.התקדמתי במהירות אל הכיתה שבה הייתי צריכה להיות עוד ממקודם.
פתחתי את דלת הכיתה באטיות,מנסה לא להפריע למהלך השיעור שאני בעצמי הייתי אמורה לשבת כבר על אחד הכיסאות ולכתוב חצי עמוד מדבריו של המרצה.
סגרתי אחרי את הדלת מרגישה את ענייו של המרצה על גבי.הסתובבתי אליו,שולחת לעברו מבט מצטערת,וממהרת להתיישב על אחד הכיסאות.
"גוף האדם פועל.." התחיל המרצה לדבר לאחר שהתיישבתי .

(דרק)

פקחתי את עניי,לקול שעון המעורר.
"בוקר טוב מתוקה" אמרתי עם חיוך רחב על פניי ,מדביק נשיקה על שפתייה של ניקול
"בוקר טוב מותק,פעם הבא תצחצח שיניים לפני נשיקה" אמרה מסתובבת לצד השני ,וממשיכה לצחוק
"לדחות את הנשיקה בעוד חמש דקות?" שאלתי מופתע מעט,אך מצחקק
"אתה לא ילדון,תתאפק" החזירה,זורקת לעברי את הכרית,ואת צחוקה המתגלגל הנשמע באוזניי,וגורם ללבי לפעום במהירות.
"אוקי אוקי,אני נכנע" אמרתי מרים את ידיי לאוויר.
"לך תתכונן שלא תאחר" אמרה לי ניקול עדיין מצחקקת,הולכת לכיוון האמבטיה
------

פתחתי את דלת המכונית ,נכנס ומתיישב בתוכה.מתחיל לנסוע לכיוון האוניברסיטה .
רואה מספר ילדים רצים אל שער בית הספר,יודע שיבוא יום שגם שי שלי ילך אל בית הספר עם שאר חבריו.

לאחר מספר דקות הגעתי אל האוניברסיטה.מתחיל להתקדם במהירות במסדרון,מודע לזה שאני גם צריך לחפש את הכיתה שאני הולך ללמוד בה היום.

אחרי שעברתי במספר מסדרונים.עמדתי אל מול הכיתה .באותה השנייה שפתחתי את הדלת המרצה נכנס אחרי מזרז אותי להתיישב במקום.
---
השיעור עבר כרגיל,אך לאחר עשרים דקות,בחורה בגילי נכנסה אל הכיתה והתיישבה באותה השורה שאני ישבתי .
הבטתי אל פנייה,מבין שזאת אותה הבחורה מאתמול.שהייתה בשוק וקנתה את המסגרת הכסופה.
למשך חמש דקות לא הסטטי את מבטי ממנה

פלאשבק מגיל 7
(דרק)
"היי תביאי את הצבע הכחול" קראתי לעברה של אלי
"חכה אני מציירת שמים" אמרה.אך שערה נפל על פנייה מפריעה לה להמשיך את הציור שרוצה להקדיש להוריה. היא הניחה את הצבע על הדף מסדרת את שיערה מאחורי אוזנה הקטנה
"מתיי את מסיימת?סיימתי את כל הדשה" אמרתי מביט על הציור שעמד בפניי .
"אינה סיימתי" אמרה אלי מורחת מעט מן הצבע על אפי
"היי זה לא פייר" קראתי לעברה מתחיל לצחוק בזמן שהיא בורחת ביחד עם צחוקה
סוף פלאשבק

(דרק)
אותה בחורה הקשיבה בקפידה לדבריו של המרצה וכתבה כל מילה ומילה שיצאה מפיו .
אך בשלב מסויים שערות ראשה נפלו על פנייה. היא הניחה על השולחן את העט שהחזיקה בידה וסידרה את שערותיה.בדיוק כמו תנועות ידה של אחותי אלי.
הרגשתי גוש דמעות תקוע בגרוני.רוצה לצאת,אך נסתי להסיט את מחשבותיי ולהמשיך להקשיב לדברי המרצה .

בסוף השיעור הבנתי שלא הצלחתי לעשות זאת,וכל השיעור נסתי להבין מי זאת אותה בחורה
"אז...זהו להיום" אמר המרצה ויצא מן הכיתה .
ארגנתי מהר את חפציי והתקדמתי אל אותה הבחורה בצפייה שזאת אכן היא .
"היי" אמרתי כשעמדתי לידה .
היא סובבה את מבטה אלי "או היי.אתה המוכר מהשוק לא?" שעלה עם חיוך על פנייה
"כן" החזרתי.לא בטוח מה אני עושה כרגע .
"א...איך קוראים לך?" שאלתי בחשש ."אנבל,ולך?" שאלה מושיטה את ידה "דרק" אמרתי. מבין שזאת לא אחותי.ולחצתי את ידה ..

מקווה שאהבתם את הפרק. אשמח לתגובות הערות והצבעות ;)