ילד השמש- קללת אפולון

מחנה יופיטר נעים להכיר

אחת מהילדות באה אלי ושאלה אותי בלטינית אתה לא צריך ללכת למשפחה של ברומא החדשה?" הסתכלתי עליה מוזר 'רומא החדשה?' חשבתי לעצמי "למה יש רומא חדשה? מה רע ברומא שאני הייתי חי בה?" שאלתי אותה בלטינית. הילדה התחילה לצחוק והסבירה לי על רומא החדשה, על מחנה יופיטר בכלליות ועל משחקי מלחמה "סול אנחנו צריכים ללכת" אמרתי לה ואז ראיתי את אמא שלי, כשראיתי אותה רצתי אליה ונתתי לה חיבוק "אמא אמא אל תלכי אני אוהב אותך בבקשה אל תלכי" צעקתי בבכי באיטלקית. אמא שלי התקופפה אלי והסתכלה עלי עם העיניים הצהובות והזוהרות שלה בדיוק כמו העיינים שלי. "אני פה רולנד יפה שלי" היא אמרה באיטליה ודמעה ירדה לה מהעין "ותשארי פה!" צעקתי באיטלקית וראיתי איך השיער הבלונדיני שלה עף טיפה ברוח "אני אשאר פה. עכשיו תראה לי את החברים שלה אוקי?" היא חייכה אלי את אותו חיוך רגוע שלה, אותו חיוך שהיה לה פני לפני לפני המוות... ואז הבנתי שמשהו לא הגיוני "איך את בחיים? לא עשו לך פיו פיו?" הסתכלתי עליה בחצי בלבול היא הפסיקה לחייך ידעתי שהיא רוצה להגיד לי משהו אבל במקום זה היא אמרה "אני אגיד לך עוד מעט קודם כל תכיר לי את החברים שלך" ניגבתי את הדמעות והלכתי לכיוון סול "זאת סול היא בת אפרודיטה" הצבעתי על הבטן של סול ואז הלכתי לילדה השניה "אני לא מכיר אותה והיא מוזרה ואני לא אוהב אותה אבל היא באה איתנו כי הסוס שוקו אמר לה לבוא" ואז הצבעתי לבחוץ "אנחנו באנו משם איפה שאין חולצות סגולות כאלה יש רק כתום כמו מיץ" התכוונתי למחנה החצויים "שם יש את אדיסון וליאו הם חברים שלי גם" אמרתי בהתלהבות. אמא שלי ציחקקה "המון חברים יש לך" היא אמרה עם חיוך ענקי על הפנים "שלום מישהי, למה הוא מצביא עלי? מה זה אומר? נו באמת למה לא למדתי איטלקית" רטנה הילדה הגינגית. אמא שלי חייכה אליה "איך קוראים לך?" היא שאלה באנגלית "אני ביילי" אמא שלי המשיכה לחייך "נעים להכיר אותך ביילי אני אמא של רולנד" היא הסתכלה עליה עם העיינים הצהובות שלה וחיבקה אותי "לפע מה שאני הבנתי את כן חצויה" היא אמרה בקול דיי מרחם "מי ההורה שלך?" היא שאלה אותה וחזרה לחייך"אני בת הפייסטוס, נצר לאריס ובלונה" הילדה הגינגית חייכה והעניים הירוקות שלה הסתכלו על אמא בחשדנות "בעלי החדש בן ולקן" אמא שלי אמרה ונתנה לי נשירה בראש "אבא בן ולקן" אמרתי האיטלקית בהתלהבות כי הבנתי משהו "נכון יפה שלי אבא בן ולקן" היא השיבה לי באיטלקית וחזרה להסתכל על אותה ילדה ממקודם הילדה המשיכה לבחון את אמא בחדשנות ושתקה. "למה את מסתכלת עלי כך?" אמא שלי הורידה את החיוך מהפנים שלה הילדה הגינגית שתקה כמה שניות "כלום" היא אמרה לבסוף "הבנתי למה אתה לא אוהב אותה" היא אמרה לי באיטלקית והתחילה ללכת איתי הסתכלתי אחורה והילדה נראה כועסת;"לפחות לא נטשתי את המשפחה שלי" היא צעקה בלטינית "אני לא נטשתי דיס פאטר החזיר אותי לחיים כמו שהאדס החזיר את רולנד" היא אמרה באנגלית להקול שלה נשבר כשהסתכלתי על העניינים של אמא שלי ראיתי איך היא מתחילה לבכות "את ילדה רעה!" רצתי לכיוון שלה והתחלתי להרביץ לה בבכי "אנחנו לא אוהבים אותך תמותי!" המשכתי לצעוק בתקווה שהיא תבין איטלקית היא הרימה אותי מהחולצה "אז הנה חזרת אז קחי את הבן שלך כי אני לא רוצה לסכן את" היא נעצרה לשניה כיאלו אין לה מה להפסיד "הכל בשביל ילד מפונק בן שש" אמא שלי התקרבה אליה בעצבים אף פעם לא ראיתי אותה כך "ביילי החמודה את יודעת בכלל מה זה מפונק? איך רולנד מפונק? כסף לאוכל בקושי היה לנו!" היא נתנה לילדה הג'ינג'ית מכה האיבר מין ונשכיבה אותה על הריצפה "את ילדה מסכנה! ממך לא יצא כלום! את ואחיך תריבו" אמא שלי אמרה לה בעצבים הילדה הסתכלה על השמים וחייכה "לא יצא כלום את אומרת" היד שלה בערה "אחד לדור מקבל את הברכה הזאת" היא העיפה את אמא שלי אחורה "אני לא צריכה שרוחות רפאים ירחמו אלי, אני לא צריכה אף אחד". ראיתי את הכל מהצד ולא יכולתי לשתוק. התחלתי להרביץ לילדה וענן שחור כיבה את האש בזמן שהתחלתי לזהור "את ילדה רעה! את צריכה עונש!" צעקתי עליה באיטלקית גילגלתי עניים והעפתי אותו אחורה "תירגע אוקי, אתה נראה כיאלו אכלת חבילת נצנצים. הנה אני מצטערת בסדר" אמרתי כאילו מכריחים אותי "אפשר לצאת מהמחנה הזה כבר?" מישהו לבוש בטוגה בא אחינו היה לו שיער בלונדיני כמו של אמא שלי אבל קצר יותר, עיינים כחולות ונמשים על כל האף וקצת הלחיים. "היי אני שיי ואני הפראיטור של המחנה, ראיתי את כל מה שעשיתם וצר לי לבשר לך" היא תפס לילדה הג'ינג'ית את היד "צריך לעשות לך משפט". הסתכלתי על אותו שיי הזה הוא אמר מילה שהבנתי 'פראיטור' הלכתי אליו ומשכתי לו קצת בטוגה "אתה באמת פראיטור?" שאלתי בלטינית שיי חייך אלי חיוך ממש מתוק שגרם לי לחבק את אמא שלי "כן, אני הפראיטור" הוא ענה לי בלטינית "איזה ילד חכם אתה" הוא ליטף לי את השיער "היא אחות שלך? היא לא נראת רומאית" הוא אמר בדיי זלזול "לא, ואני לא אוהב אותה היא ילדה רעה אבל אני רומאי כמו אמא" אמרתי לו "כן אני רומאית" היא חטפה את היד שלה "אני נצר בלונה, והוא סתם שופט אנשים" ההיא הסתכלה עלי ונראתה כועסת החיוך ירד מהפנים של שיי ולקח אותה לאיפשהו רציתי לדעת איפה אז הלכתי אחריה. "בחיים לא שמעתם על בעיות שליטה בכעס במחנה הסגול שלכם?"הילדה אמרה לשיי, שיי הסתכל עליה במבט מרוצה "לא" הוא אמר "ואוו אתם אחלה של אנשים.....אז מה אתם רוצים ממני?" הילדה אמרה "את התנהגת נגד חוקי המחנה" שיי אמר ואז הסתכל עלי "מתוקי אתה לא יכול להיות פה לך לאמא אוקי?" הוא שאל אותי בלטינית הרמתי את הכתפיים "לא רוסה" הוא נשם עמוק "רק אל תפריע אוקי מתוק?" הוא אמר ואני עשיתי כן עם הראש "מאיפה לי לדעת את חוקים שלכם? פעם ראשונה שאני פה" הילדה אמרה ואז שיי הביא ספר גדול "לפי מה שאני יודע בגלל שאת לא חלק מהלוגן הדבר היחידי שאפשר לעשות זה לסלק אותך מהמחנה אבל אני לא היחידי שמחליט. אני אדבר עם הפראיטור השניה ונודיע לכם עד אחרי משחק מלחמה" שיי אחר כך פנה אלי "אתה מוזמן להצטרף למשחק" הוא אמר לי בלטינית "משחק מלחמה? איזה משחק?" היא שאלה בסקרנות "את תראי" שיי אמר והלך משם "אפשר לשחק גם?" היא צעקה שיי לא ענה לה "אני הולך בבי" אמרתי ורצתי אחרי שיי "אני אקח את זה ככן" היא התחילה ללכת אחרי.ראיתי מישהו עם קרניים אז התחלתי רוץ אחריו תן לי את הקרניים אני רוסה קרניים!!!" "רורי תעזוב את הסאטירים" אמרתי הילדה הגינגית והלכה לכיוון העיר רצתי אליה "אני רוסה אני רוסה אני רוסה" אמרתי בהתלהבות והצבעתי על הפאון המבוהל "עזוב אותו כבר" היא אמרה בתקיפות והתחילה לדבר עם אמא שלי "אמא אמא אני רוסה" אמרתי האיטלקית והצבעתי על הפאון שהיה כבר דיי מפוחד "אולי יום אחר תקבל" אמא שלי השיבה לי באיטלקית "אז את יודעת סליחה אני לא טובה בדברים האלה....." היא גירדה בעורף במבוכה "אלה סאטירים רורי הם יצורים חיים שצריכים להיות חופשיים" הסתכלתי עליה עם דמעות בעיניים "אבל אבל אני רוצה אחד" אמרתי ואז שיי בא "לצערי את לא יכולה להשאר פה קחי את חברים שלך ותחזרי למחנה החצויים" הוא אמר לילדה הג'ינג'ית בקול דיי מרוצה "היינו מביאים לך מכונית אבל בגלל המעשה שלך אין סיבה להביא לך" הוא הלך שם "ביי רולנד פרח קטן שלי" אמא שלי נתנה לי נשיקה על הלחי וכיוונה אותי ואת כל השאר לכיוון בחוץ "אני היה פה אם אתה צריך משהו ואני יבוא לבכר לפעמים" "לא רציתי להישאר כאן בכל מקרה, ביי" היא גררה את סול והתחילה ללכת לכיוון היציאה החזקתי לסול את היד והתחלנו ללכת "נחזור למחנה ואני אתן לך מיץ אוקי רורי?" סול אמרה "יאי מיץ" אמרתי בהתלהבות "אני פשוט שונאת אותם" אמרה הילדה הגינגית בכעס בזמן שהתעסקה במשהו מוזר בעל שתי גלגלים. לאט לאט התחלתי להיות עייף כי לא ישנתי את שנצ שלי "אני.." פיהקתי פיהוק קטן ונרדמתי "צריך לקחת אותו באיזשהו דרך... הוא בן 6 לא שנה אני לא יוכלה להרים אותו יותר מ10 דקות" אמרה סול והרימה אותי "ביילי יש לך דרך לקחת אותו?" היא שאלה "זה תלוי" היא לקחה סיכה מהשיער של סול "תלוי מה?" סול שאלה ופתאום עור חזק שיגר אותנו למחנה