התעוררתי. הרגשתי חום בגבי. היה לי כל כך חמים ונעים שלא רציתי לעזוב את המיטה. עד שכאב ראש פילח את ראשי ועם זה הגיע הידיעה למה שקרה אתמול. החמימות בגבי לא היה ממני. הסתכלתי על זרועות כורכות סביבה וראשו מונח על כתפי. ג׳יימס. זה יכל להיות כל כך קל אם הוא לא היה כזה מושלם. היינו עם בגדים לבושים. הוא היה הגבר המושלם. הגבר הזה שרצה משפחה וילדים, שרצה לישון איתך ולא לשכב איתך ואולי גם וגם. אבל אני לא כזאת. אני ההפך. לא באלי משפחה, לא באלי ילדים. זה היה יכול להיות כל כך קל אם היינו באותו ראש. שנינו רצינו דברים שונים, שנינו שונים.
הסתובבתי וניסיתי לא להעיר אותו. נאנחתי. זה יותר גרוע. למה הוא חייב להיות כזה חתיך. פניו שלוות. שפתיו הרכות והמלאות פיתתו להתקרב ולהרגיש אותן בשפתיי. חיככתי את עורי נגד עורי כשהבדים הפרידו ביניהם. אני רוצה להרוג את המשפחה שלי על זה שאני כזאת שבורה בגללם, שאני לא יכולה להיות נורמלית, שהיחיד שרציתי לא מתאים בשבילי כי אני כל כך דפוקה. זה בחיים לא יעבוד.
הנחתי את ראשי על חזהו והשלתי את רגלי בין רגלו כך שרגלנו היו מסובכים זה בין זה. חיככתי אותן ברגלו ואהבתי להרגיש החום בגופו. החום שהוא הקרין מבחוץ ובמפנים. הבד של הג'ינס שלו הפריד אותי מרגלי החשופות. השמלה השחורה שלבשתי והחולצת טי שלו הפריד בין עורנו להתחכך ולהרגיש את חום גופנו. רציתי להרגיש אותו.
בחיים לא רציתי מישהו.
בחיים לא רציתי קירבה.
אני שונאת מגע, אבל מגעו כיאלו מוחה את הפצעים ואני לא מרגישה דפוקה. לא מצולקת. רגילה. עם בעיות משפחתיות עם איתו זה משנה. הזמן עומד מלכת. אף אחד לא מתקיים, רק אני והוא.
לפעמים חשבתי למה אני נלחמת כל כך ואז צלצול טלפון אחד אתמול בצהריים הזכיר למה. מגיע לו יותר. אני לא יכולה להביא לו את הלב שלי, רק את גופי - הוא כבר שלו. לפני כמה ימים גם את זה לא יכולתי להביא אבל הכימיה שקיימת בינינו, אי אפשר להתעלם ממנה. מהרגע שראיתי אותו, רציתי אותו, אבל הוא רוצה יותר.
מגיע לו יותר.
יותר ממני.
הוא יוותר עד שיקבל את כולי. ויש דרך אחת ישחרר. לא רצתי לעשות את זה. ממש לא, אבל הפחד שידע מי אני האמתית, אני יודעת איך יקבל את זה. את האמת.
ובדרך הדפוקה שלי הלכתי על הדרך הזאת.
"אממ" קולו שרר בחדר השקט ושבר את מחשבותיי. נצרתי את דמעותיי בעיניים שלי.
"היי" קולו היה צרוד אבל בגלל שהייתי עייפה.
הוא נישק אותי נישקה יבשה ומתוקה בשפתיים והפך את ההחלטה שלי ליותר קשה. "היי" קולו היה צרוד והוא נשמע יותר סקסי "הבהלת אותי אתמול"
חייכתי חייוך מעושה. הוא היה כל כך מתוק. קולו לא היה מאשים, הוא היה קליל וטיפה משועשע. "מצטערת"
"פספסתי אימון אתמול אז אני אצטרך להשלים היום"
נאנקתי. הוא בחיים לא מפסיד אימון, הוא לקח את סה מאוד ברצינות. "למה עשית את ? לא היית צריך. הייתי לוקחת מונית, הייתי מסתדרת. אני גרה בתל אביב"
"נכון. לא הייתי צריך, רציתי לעשות את זה" הוא הידק את ידיו סביב גופי וקירב את גופנו צמוד יותר שלא היה אוויר שהפריד בינינו. ארבעת המילים שרפו את ליבי והעשן עלה לגרוני וחנק אותי. מה הבעיה שלי ? לא יכולתי להיות עם גבר כל כך מושלם. ידעתי מה הבעיה שלי. דמעותיי לא יכלו יותר להחזיק מעמד. הן זחלו מהעיניים שלי וליחחו את הלחיים שלי והחולצה הלבנה של ג'יימס. "מה קרה ?" חיבקתי אותו חזק יותר ולא לחץ עליי. נשארנו חבוקים עד שאחד היה צריך ללכת ולפרק את הבועה הקטנה שיצרנו. לתמיד.
YOU ARE READING
Just a dirty secret (2)
Romanceסיפור שני מהסדרה החברים הטובים כשהקצות מתחברים מהקצה השני לקצה הרחוק אי אפשר לחזור חזרה. ליהי וג'יימס שונים מידי בשביל אחד השני הפכים של אחד השני ליהי גדלה בבית עשיר בעוד שג'יימס גדל בעוני ג'יימס מאמין באהבה ורוצה להקים משפחה יום אחד בעוד שליהי לא...
