נ.מ דיאנה
הרגשתי טיפשה לידה, ולפי הבעת הפנים שלה, היא הרגישה כמוני.
היא לא הגיבה לשאלה שלי, אני חושבת שהבהלתי אותה, אולי טעיתי.
אבל גם אם כן, זה כבר מאוחר מידי. אוליביה ואני כבר בעמדה הזאת, אין דרך חזרה.
"אני לא יודעת." היא אמרה, הקול שלה היה חלש, אך נעים.
"מה זאת אומרת? את--"
"דיאנה, מצאתי אותך ככה, אין לי מושג מה קרה, ולמען האמת, אולי עדיף שלא אדע." אמרה אוליביה, חיוך על שפתיה.
"א-אוקיי." אמרתי, לא חשבתי במיוחד על המילים שלי, מכיוון שהמילים שלה השאירו אותי בהלם. היא אמיצה, זה מדהים בעיניי.
השיער שלה התנופף ברוח, ורק עכשיו שמתי לב ליופיה הטבעי, ולמרות זאת, המראה הקל של נערת הכפר. היא התחילה ללכת לכיוון הטירה, עיניה מושפלות.
"אוליביה," קראתי, היא הסתובבה לעברי, מחייכת. יכולתי לצפות בה כל היום, יש בה משהו ממכר, אני בטוחה שהמון אנשים שמו לב לזה. "אני מצטערת שהתנפלתי עלייך ככה, זה היה לא בסדר מצדי."
היא חייכה לעברי. "זה בסדר, הכל טוב. תרגישי טוב."
חייכתי חזרה, לא בדיוק יודעת מה לעשות, אלא פשוט נותנת לגופי להחליט בשבילי. אוליביה הנהנה והמשיכה ללכת אל כיוון הטירה, עיניי ממוקדות בה.
צחקקתי לעצמי, מבינה שאני משלה את עצמי. אך למען האמת, היא תהיה הבחירה המושלמת בשביל אחי.
עם יופיה הטבעי, החסד שלה, והאלגנטיות, היא תוכל להיות המלכה המושלמת שאחי תמיד חיפש.
אבל בסופו של יום, אני יודעת שלא אוכל לחיות עם אוליביה בחדר לידי, לא אוכל לחיות עם העובדה שאחי איתה שם.
האם אי פעם רצית משהו, אך זה היה הדבר היחידי שלא יכולת לקבל?
●●●●●●●●●●●●
ממש התגעגעתי לזה.
שלום לכם אנשים, הפרק קצר יותר מהרגיל, אבל הפרק הבא יהיה יותר ארוך.
YOU ARE READING
Broken Tears. (GirlxGirl)
Romanceכלום לא הספיק לדיאנה, אף פעם. הוריה הביאו לה את הנסיכים מהרמה הגבוהה ביותר, ועד לשפים של מטבחי בתי הספר. אך מה קורה כשאחיה צריך להתחתן למלכה הבאה?
