אימלההה אני אוהבת את הפרק הזה כל כךךךך!
תהנווו ואשמח שתצביעו, תגיבו ותוסיפו את הספר לספרייה שלכם♡
העלאת פרק 32: 03.08.21
***********************************
יצאנו היום מוקדם יותר מהבית ספר, באחד עשרה, אני והארי הלכנו לבית שלי, נכנסנו לבית, דייזי ופיבי ראו סרט, לוטי למדה למבחן תוך כדי ששמעה שירים, היא הביטה לכיווננו ומבטה התחלף לשמח
"האריייי, חזרתםםם" היא רצה אלינו וחיבקה אותנו "אני כל כך שמחה בשבילכם
"רק שתדעי שהיית מפחידה עם האיומים שלך בטלפון" הארי גיחך וצחקקתי
"אה... כן, לגבי זה... מצטערת" היא השפילה את ראשה וחייכה חיוך קטן, הארי חייך אליה וליטף את ראשה בחיבה
פיבי שמה לב שהגעתי ובאה אליי בזמן שדייזי עדיין הייתה שקועה בסרט
"זה חבר שלך נכון?" הרמתי אותה בידי והנהנתי בחיוך, למרות שדייזי ופיבי כבר בנות עשר, אני עדיין מתייחס אליהן כקטנות, הארי חייך אליה וליטף את ראשה
"אבא אמר שיותר מאוחר הוא יבוא ונאכל ארוחת ערב" לוטי אמרה
"אין בעיה, גם הארי יצטרף" אמרתי והורדתי את פיבי מידי, אני והארי עלינו לחדרי, הוא ישב במיטתי ומבטו היה מבולבל מעט
"הכל בסדר?" שאלתי וישבתי לצידו
"כן" הוא גיחך "פשוט, אפשר שאלה?"
"בטח" חייכתי
"אמ.. אמא שלך, אני פשוט לא רואה אותה או שומע עליה ממך" הוא אמר וחיוכי ירד בן רגע
"היא נפטרה, היא ואחותי פיזי" גיכחתי והשפלתי את מבטי
"אני מצטער" הוא ליטף את פניי ונישקתי אותו
"זה בסדר" חייכתי חיוך מאולץ "לא שמתי לב שאתה לא יודע על זה...זה קצת מצחיק שכל כך הרבה זמן אתה בתסביכים על זה ורק עכשיו שאלת אותי" גיכחתי
"ממה זה קרה? אם...אם זה בסדר לשאול" הוא שאל בחשש, הוא היה עדין מידי וזה קצת הרגיז אותי
"אבל אל תסתכל עליי כך, אני יודע שעכשיו אתה מרחם עליי, אבל אני לא זקוק לרחמים..." אמרתי
"א-אני מצטער, זה לא משהו שציפיתי לשמוע, הנה, מתנהג כרגיל" מלמל
"אמא שלי נפטרה מלוקמיה, זה סרטן, סרטן הדם... שלוש שנים אחרי זה..." הרגשתי דמעה זולגת מעיניי בלי שבכלל התכוונתי "פיזי, אחותי, נפטרה מדום לב... אמא שלי ופיזי היו הכל בשבילי... הייתי רק בן שלוש עשרה כשאמא שלי נפטרה ובן חמש עשרה כשפיזי..." השפלתי את מבטי והארי חיבק אותי
"כולנו היינו שבורים, לוטי רצתה להתאבד, אבל עצרתי אותה, מאז מארק נהיה בשבילי כמו אבא ואמא ביחד, הוא אפילו לא אבא שלי, הוא בעלה של אמא שלי מהנישואים השניים שלה, אני כל כך מעריך את מי שהוא בשבילי.. הוא האדם הכי טוב שיכול להיות, הוא תמך בי תמיד, או.. לפחות ניסה "
"אני מצטער... זה לא הגיע לך, זה לא מגיע לאף אחד, עכשיו הבנתי את מה שלוטי אמרה לך בגלידרייה, אתה אדם כל כך חזק, לא הכרתי אותך עדיין, אבל אני בטוח שההתמודדות שלך הייתה ענקית, אני אוהב אותך כל כך לואי..." הוא הסתכל על שפתיי והתקרב אליי, נישק נשיקה חזקה לשפתיי שהשאירה לי טעם של עוד "יש לי עוד שאלה" הוא חייך חיוך קטן שהבליט את גומותיו
"באת סקרן היום" חייכתי
"איך כל זה התחיל?" הוא שאל, כיווצתי את עיניי כדי להבין למה הוא מתכוון "איך כל ההצקות של מייק התחילו... למה הוא עושה את זה"
"א-אני לא יודע" השפלתי את מבטי בשנית
"לואי..." הוא פלט בקול צרוד
"טוב" נשמתי נשימה עמוקה לפני שדיברתי "אחרי המוות של אמא שלי, עברה עליי התקופה הכי קשה בחיים שלי, לפני המוות שלה גיליתי על הנטייה המינית שלי, והיא אמרה לי שאני אעשה כל מה שטוב לי, היא תמיד תתמוך בי, היה לי כל כך קשה עם המוות שלה, ומי שתמך בי היה תום, אח של מייק"
"מייק? מהכיתה?" הוא שאל מופתע
"כן.. הוא עזר לי כל כך, אחרי חודשיים בערך היינו ביחד.. כל כך אהבתי אותו ואני חושב שגם הוא אותי, הכל היה בסדר, היינו ביחד שנתיים וחצי"
"וואו, הרבה..." הארי מלמל "א-אתם שכבתם?" שאל ונראה קצת בחוסר נוחות
"ל-לא, לא שכבנו, היינו ביחד פשוט, עשינו הכל ביחד, עד שגיליתי שהוא בגד בי, הוא שכב כמה פעמים עם מישהו אחר... נפרדתי ממנו, ומאז מייק שונא אותי, אני ותום לא רבנו כשנפרדנו, הוא הבין והוא התנצל, אבל מייק שנא אותי כל כך, הוא התחיל בהצקות שלו שמהר מאוד התדרדרו לאלימות, תום שתק, הוא לא יכל להתנגד למייק ולומר לו להפסיק, אבל הוא אף פעם לא הכה אותי, אחר כך הוא עבר בית ספר ומייק נשאר להציק לי, זהו.. אחר כך היה את המוות של פיזי, הייתי כל כך שבור, רציתי פשוט להעלם מפה..." פלטתי בשקט
"עכשיו זה נגמר לו" הוא נישק את שפתיי וחשתי בקריסה שכל כך אהבתי, הוא ריפא את כל השריטות שלי, הוא מה שאני צריך, אני אוהב אותו כל כך עד ש...
"הארי..." התנתקתי משפתיו "אני חושב שאני מוכן, ל-לשכב איתך"
"א-אתה בטו-"
"לגמרי, בטוח" קטעתי אותו "אני אוהב אותך כל כך" אמרתי ונישקתי את שפתיו, אני בטוח, אני אוהב אותו יותר ממה שאני יכול לדמיין..
אני אוהב אותו שזה כבר כואב לי בחזה ואני מרגיש שהלב שלי יכול להתפוצץ כל רגע..
***********************************
שאלה: אתם תלכו לאחד מההופעות של הבנים?
תשובה שלי: אני לא אספיק מכל מיני סיבות וזה מבאס רצח🙁
YOU ARE READING
your way//larry stylinson
ספרות חובבים//הפאנפיק גמור// 'מבחינתי יש לי שלושה אנשים שאני אוהב הכי הרבה, אמא שלי, נייל ולואי' בתוך ערמה של איומים, שקרים וסודות, הארי ילד חדש בבית ספר, פוגש את לואי, הילד הכי שנוא בבית ספר... טריגרים: -תכנים מיניים -שפה גסה
