The angel

32 אחרון

נקודת מבט ג׳אנגקוק:
13 שנים אחרי

״אבא ניסיתי להעיר את מייסי היא לא רוצה לקום״ ג׳ואי אמר לי ״אל תדאג קוק אני אדאג לזה״ טאה אמר והביא לי נשיקה קטנה והלך לחדר של מייסי וג׳ואי ישב ליד השולחן ואכל.

״יום ראשון ללימודים אה״ אמרתי והוא הנהן ״כן אני מקווה שיהיה טוב״ הוא אמר ״אל תדאג יהיה טוב ותבטיח לי שתשמור על אחותך!״ אמרתי והוא הנהן ״כן אני לא אזוז ממנה״

הוא אמר וחייכתי ״בדיוק אתם כיתה יא ויש הרבה ילדים שובבים בכיתה הזאת״ אמרתי ״אל תדאג אני זוכר את מה שאמרת לי״ הוא אמר ״אה באמת מה אמרתי?״

״שאם מישהו מציק לי או למייסי להעיף לו בעיטה לביצים ושהוא לא ישכח מי אני״ הוא אמר וחייכתי ״זה הילד שלי!!״ אמרתי וחיבקתי אותו והרמתי את הראש רואה את טאה ומייסי.

״רציני קוקי להרביץ זה מה שאתה מלמד אותו״ הוא אמר וחיבק אותי ״אני לא מוכן לזה שיציקו לילדים שלנו״ אמרתי והוא חייך ״עוד מעט תגיד לי שאתה רוצה להביא לו אקדח״

הוא אמר ״לא על תגזים אקדח אני יביא לו ביום הולדת 18״ אמרתי והוא צחק וגם אני ״אני אוהב אותך בייב״ אמרתי ונישקתי אותו ״גם אני״ הוא אמר ענה

״אנחנו כאן״ מייסי הזכירה והם צחקו ״סיימתם לאכול?״ טאה שאל ״כן״ הם ענו ״אוקי לכו לבית ספר״ אמרתי והם הנהנו וקמו ״ביי אבא״ הם אמרו לנו וחיבקו אותנו ״ג׳ואי״ אמרתי לו והוא הסתובב אלי.

״לא לשכוח לשים עין!״ אמרתי והוא הנהן ויצא עם מייסי מהבית ״קוק אתה יותר מידי חושב מחשבות שליליות״ טאה אמר ״אני פשוט לא רוצה שהם יפגעו״ אמרתי ״אל תדאג הם לא אנחנו שומרים עליהם״ הוא אמר וחייכתי וחיבקתי אותו ״תודה
בייב״ אמרתי ונישקתי אותו.

-

״קוקי מה השעה?״ טאה שאל בעייפות שיצא לסלון ״שש בערב״ אמרתי ״החברה יבואו עוד מעט לא??״ ״כן״ ״ואיפה הילדים?״ ״הם ישנים אצל החברים שלהם היום״ אמרתי והוא הנהן ועלה לי משהו לראש.

״אבל אם כבר אנחנו לבד...״ אמרתי והוא חייך ושם את הידיים שלו מסביב הראש שלי ״כן?״ הוא שאל וחייכתי ונישקתי אותו והשכבתי אותו על הספה ועברתי לצוואר שלו ״א-אהה דאדי~״

הוא גנח וחייכתי והורדתי את החולצה שלו ״אנחנו כא..אהה!! העיניים המסכנות שלי!!!״ ג׳ימין צעק וזזנו זה מזה מהר ״יאאא חתיכת נבלה הקפצת לי את הלב!!!״ צעקתי וטאה צחק

״סליחה שלא דפקנו זה פשוט שג׳ימין כל כך רצה לראות אותכם״ יונגי אמר והנהנתי ״תנעלו את הדלת פעם הבאה!״ ג׳ימין אמר ״אייש על תגזים כאילו לא עשיתם את זה לפני שבאתם!!״

אמרתי וג׳ימין עצר לחשוב ״אוקי יש משהו בזה״ הוא אמר ויונגי צחק והם ישבו ״החברה בדרך?״ טאה שאל ״כן כולם באים כמו תמיד ליום הקבוע שלנו״