המסיבה כבר במלוא המהירות כשלואיס וניאל יגיעו. השעה רק עשר, אבל הם היו אצל ניאל, אוכלים ארוחת ערב. בדרך כלל בערב השנה החדשה משפחתו של לואיס ניגשת לניאל, אבל השולחן הרגיש ריק להחריד השנה ולואיס יכול היה לסבול את זה רק כל כך הרבה זמן.
המסיבה שהם בו נמצאת נמצאת רק כמה רחובות משם והם הלכו לשם, לוגמים מבקבוקון עם ג'ין בניסיון להתעדכן באז השיכור. הם לא רצו לשתות אצל הוריהם למרות גילם, אבל הם מוכנים לקבל מטויח ברגע שהם נכנסים פנימה.
המארחת של המסיבה היא הבחורה הזאת קלי. היא בקבוצת המעודדות ולואיס מכיר אותה מספיק טוב. הבית שלה ענק, וזה כנראה לטובה, כי על פי האירוע בפייסבוק כמעט כל כיתת הבוגרים משתתפת הערב. לואיס יודע בחלק האחורי של ראשו שהארי כנראה יהיה כאן הלילה, אבל הוא לא רוצה לחשוב על זה. הוא הצליח לא לחשוב עליו במשך כל ההפסקה. פחות או יותר.
לואיס והארי כמעט אף פעם לא משתתפים באותן מסיבות, כי הם אף פעם לא נוטים להסתובב באותם קהל. אם קבוצת הפוטבול אי פעם תאסוף את זה בעיקר לכמה בירות לשעה לפני שכולם עוזבים לעשות את הדבר שלהם. זו כנראה אשמתם של לואיס והארי שהקבוצה לא כל כך מלוכדת. גם לואיס לא מרגיש מסיבות לאחרונה, הלך רק לכמה קדנציות אחרונות, והוא אפילו לא יודע אם הארי היה בסביבת האנשים שהוא בדרך כלל מסתובב איתם. אבל הלילה לואיס מוכן להתעצבן ולא לחשוב על שום דבר.
הוא וניאל מברכים את בני זוגם כשהם נכנסים לבית מלא למדי. המטבח דחוס, והם מיד לוחצים לכיוון שולחן המטבח שבו אנשים העזו להשאיר את האלכוהול שלהם. ניאל חוטף בקבוק וודקה, מוצא כוסות פלסטיק איפשהו ומוזג אותן כל אחת.
"שנה טובה, לו," הוא מחייך, מרים את כוסו. לואיס מגחך, מפנה את המשקה בחזרה. זה קצת חרא רוסי וזה שורף, שניהם עושים פרצופים אחד על השני.
"אחר?"
"אחר", מסכים לואיס.
הם סוף סוף עושים את דרכם לסלון אחרי עוד שתי יריות, ולואיס מבחין בסטן ואולי על הספה. הם מעשנים ולואיס מפנה מקום לעצמו ביניהם, מצטרף לפטפוטים הרועשים שלהם. המוזיקה מתפוצצת בקול רם בחדר, רהיטים נדחפו באכזריות לקירות כדי לפנות מקום לריקודים, ולואיס יכול לזהות כמה זוגות נעשים מעט מגונים. הוא די בטוח שניאל הוא חלק מאחד הזוגות. הוא כבר מושך, ולואיס בקושי יכול להכחיש שלחבר הכי טוב שלו יש משחק.
"ליאם!" לואיס צועק כשהוא רואה את הבחור נכנס לחדר. הוא נראה טוב בחולצת טריקו לבנה וצמודה שעושה טוב לכתפיו הרחבות ולחזהו, וג'ינס הבהיר שלו גורם למותניו להיראות מדהימים. זה מוזר, כי לואיס מעולם לא מצא אותו מושך במיוחד. אבל אולי הוא קצת שיכור.
ליאם ניגש, חובטת באגרופו המושט של לואיס לפני שהוא מחבק אותו. לואיס מתבכיין עד שהוא יורה איתו, וב"לואיס" הוא יושב על ברכיו מכל סיבה שהיא. זה רק ידידותי, אבל זה נחמד איכשהו. לואיס אוהב להיות חיבה, במיוחד כאשר שיכור. זה היה לפני כל כך הרבה זמן שהוא קיבל את זה שיכור, והתחושה היא ראש ונעים. הוא כמעט שכח כמה גדול באז יכול להיות. הוא היה עסוק מדי עם פוטבול כדי להשתחרר בזמן האחרון, והוא מספר ליאם כל כך הרבה.
YOU ARE READING
Unbelievers
Fanfictionזו השנה האחרונה של לואי,והוא מוכן לעשות אותה כמו שצריך.עם זאת,יחד עם זוג נעליו,מנה בריאה של ציניות וחברו הטוב המגוחך,יש לו גם משפחה מתוסבכת,עתיד לא בטוח להחריד,ואויב קטלני שהופך את חייו לגרועים יותר,אויבים בני תמותה "עם הטבות" לא הייתה בידיוק התוכנ...
