״קדימה לוגן... הסבלנות שלי אוזלת.״ קולו המשתוקק של ניל הדהד ברחבי הדירה, לוגן טיילור מעליו, בוחן אותו בעיני הטורף שלו כאילו הוא עוד רגע הולך לנשנש אותו לארוחת ערב.
גבותיו מעוקלות בצורה כעוסה שכזאת, אך החיוך המשוחק על פניו היה כל כך מושך שניל נאלץ לרסן את עצמו על מנת לשמר כל טיפת שפיות שלוגן טיילור הואיל בטובו להותיר לו.
״תגיד לסבלנות שלך להיות סבלנית.״ לוגן כל כך אהב את המשחקים האלה, להדליק את כחול העיניים עד כדי מצב בו הוא מתחנן למגע, זה בהחלט טפח לו על האגו, אך למען האמת... ניל עצמו היה כל כך מושך בתנוחה הזו, הוא לא ידע כמה זמן עוד הוא מסוגל להמשיך במשחק האכזרי הזה.
הוא הביט בצעיר, שוכב ככה על המיטה בעוד שיערו הברונטי מקשט את המצעים הלבנים, הבעה מודאגת על פניו והמון רצון בעיניו הבהירות. שפתיו פעורות בצורה שרק קראה לשחור השיער להתקרב ולרסק את שלו עליהן, וגופו... מתחנן לטיפת המגע הקטנה ביותר, רועד בכל פעם שלוגן רק הניח את ידיו מקושטות הורידים על עורו הרותח.
כן, גם ללוגן היה לא קל לשלוט בעצמו, אך להיות עד לחוסר השליטה העצמית המייגע של ניל אקינסון בזמן שהוא גונח ומשתנק מכל תנועה - היה פשוט שווה את זה.
״זה לא עובד ככה טיילור! אתה מוכן לעשות בי משהו כבר? כל דבר!״ ניל התחיל לאבד את זה, ולוגן כל כך נהנה, חיוכו גדל מרגע לרגע בזמן שכל מה שעשה היה לבחון את הצעיר במבטו הרעב, אך נראה שניל לא התכוון לאפשר לרוע הטהור הזה להתקיים עוד זמן רב מידי, לא, אם לוגן טיילור לא מתכוון להזדרז, הוא יגרום לו.
בצעד אמיץ וחסר מחשבה הוא הניף קלות את רגלו, גורם לבירכו להתחכך בעוצמה במפסעתו של שחור השיער, לגמרי אוהב את הצורה חסרת השליטה בה לוגן זרק את ראשו אחורנית ושחרר גניחה אחת עמוקה.
״ככה אתה משחק?״ הוא הגיב ברגע שהתחושה העוצמתית אפשרה לו, עיניו הכהות מתפקסות על פניו הסמוקות של ניל לפני שידיו החלו לעבוד מעצמן, שולפות מהצעיר את מכנסו, ומיד לאחר מכן מתפנות בכדי למשוך את חולצתו מעל לראשו, משאירות את שניהם חשופים תחת האור המעומעם.
מבט קליל אל מכנסו של לוגן העביר היטב את המסר, והשחקן לא היסס לפני שמשך מעצמו גם את מכנסיו ואפשר לכחול העיניים לנתח כל שריר בגופו בעזרת מבטו הספק תמים.
״אוהב מה שאתה רואה, אקינסון?״ הוא שאל, וניל גלגל את עיניו במבוכה לפני ששלח את ידו אל צווארו של האחר ומשך אותו מטה אליו.
״אם אני אגיד שכן, תנשק אותי כבר?״ הוא שאל, מרסק את שפתיו על אלו של האחר מבלי לחכות לתשובה, כל כך אוהב את הנהמות העמוקות האלו שלוגן השמיע בדרך בלתי נשלטת, גופו כבר דלוק לחלוטין מאותה סיטואציה מטריפה בה הם נמצאים.
לשונו של לוגן לא בזבזה רגע, חודרת אל תוך פיו של האחר ומאפשרת לו לטעום ממנו כמה שרק יכל, וגם ניל לא נשאר חייב, סוגר את שפתיו העבות על אלו של שחור השיער ומוצץ אותן בכח, כאילו חיכה לכך בקוצר רוח.
לוגן כמובן לא הסתפק רק בשפתיו של הצעיר, לשונו מהר מאוד גולשת אל צווארו, שיניו נושכות אותו וטועמות מן המליחות המתוקה באופן כה מפתיע של הצעיר, שפתיו מוצצות אותו בכח אך יחד עם זאת נזהרות שלא להשאיר סימנים, וידיו... ידיו של שחור השיער לא הפסיקו לטייל הלוך ושוב על גופו של הברונטי, שכבר היה כל כך שיכור מן התחושות שתקפו אותו עד שלא ידע איך להגיב עוד.
לוגן הרגיש איך השליטה מתנדפת ממנו, גופו התחתון זועק לו להתייחס אליו, ונראה שניל מאוד בעד, שפתיו פעורות בזמן שקולו משמיע מספר גניחות עונג מלאות אוויר, לוגן באמת... לא יכל להתאפק יותר.
לפני שמוחו יזכיר לו מה הוא עושה, שחור השיער לא אפשר לו להרוס את האווירה וישירות שלף את איברו הקשיח החוצה, מבחין במבט הרעב שהברונטי שלח לו בדיוק ברגע הזה, עיניו כה מרוכזות באיברו שלוגן תהה לרגע אם הכל בסדר, אך הדבר הבא שניל לחש לו הסיר כל טיפת חשש מליבו.
״אף פעם לא חשבתי שאני אגיד את זה, אבל... אתה למעלה.״ הוא ביקש, גורם לשחור השיער להרים גבה בשעשוע; ״אתה באמת חושב שאני שואל אותך?״ הוא השיב לפני שהכניס אצבע אחת אל תוך פיו, מוצץ אותה היטב ומצפה אותה רוק בעוד ידו השניה החלה לשפשף קלות את איברו של הצעיר דרך הבד הדק, גורמת לו לשוב אל סריית הגניחות המוחנקות שלו.
YOU ARE READING
זה רק משחק / boyXboy
Любовные романыכששני שחקנים יריבים נבחרים לגלם את תפקידם של זוג רומנטי ושופע אהבה זה לצד זה, יכולות המשחק המרשימות שלהם נמדדות גם על פי דרכם המקורית לשכנע את הצופים שהם שבויים אחד בקסמיו של השני גם מעבר למסך, כשהאמת המרה היא שהשנאה בניהם מעולם לא היתה חזקה יותר. *...
