״ו... אקשן!״ לואי קרא, מסמל לשני השחקנים הצעירים להתחיל את אחת הסצנות ממנה חששו יותר מכל, אך איך זמן לרחמים עצמיים כעת, בטח שלא למבוכה, הם צריכים להוכיח איזה שחקנים טובים הם, זה המבחן האחרון לפני תחילת הצילומים, ואסור להם בשום פנים ואופן לפשל.
ניל עלה בגופו על זה של לוגן, ממש כפי שהתאמנו מוקדם יותר בחדר החזרות, נותן לגופו התחתון להתחכך בזה של הגבר תחתיו, ומוודא שאנשי הצוות עדים לכך, אין לו שום אינטרס להתחכך בלוגן טיילור אם העניין פשוט יתפספס.
לוגן לא היה בטוח אם הוא נכנס לדמות או פשוט ממש רצה לעשות את זה כבר זמן מה, אך הוא ישירות משך מהנער הברונטי את הג׳קט שלו, חושף את אותה חולצת רשת שקופה ושוטף את עיניו במראות המלבבים.
ניל נראה מופתע מאותו צעד לרגע, אך הוא לא נתן לכך להשפיע על המשחק שלו, עד מהרה משתף פעולה ומרים את חולצתו המרושלת של לוגן מעלה, לראשונה חושף את שרירי ביטנו הבולטים יתר על המידה, מה שלחלוטין תפס אותו לא מוכן.
הוא בחן את אותם שרירי בטן משורטטים, לא מהסס להעביר את אצבעו בדיוק בשקעים בין אותן קוביות, גורם לשחור השיער תחתיו לשחרר גניחה גרונית ועמוקה.
״מה אתה חושב שאתה עושה?״ לוגן החל לדקלם את הטקסט, יודע שאם הם לא יריצו את הסצנה הזאת יהיה לו מאוד קשה... לתפקד.
ניל חייך אליו חזרה, דבר שהוא לא עושה הרבה, במיוחד לא בנימה הפרובוקטיבית והמסוכנת הזו, וזה הדליק את לוגן הרבה מעבר למה שזה אמור.
״עוזר לך להרגיש יותר טוב.״ הוא לחש, מלקק את שפתיו לפני שהרים עוד קצת את אותה חולצה פשוטה של הבחור השרירי, חושף גם את חזהו המנופח ולגמרי אוהב את מה שהוא רואה.
לוגן ידע שהם כבר מזמן עברו את הקו האדום, לכן לא היסס לנסות כל מה שהמח שלו הציע, ובמחשבה שניה... זו לגמרי היתה טעות.
הוא שלח את ידיו מעלה, מעביר אצבעות דקות על פני פטמותיו של הצעיר ממנו, גורם לו מהר מאוד להתקפל ולשחרר גניחה לא רצונית, שעם כמה שנראתה אמיתית לגמרי - באמת היתה אמיתית לגמרי.
״יש לך דרכים מקוריות...״ שחור השיער הוסיף את אותו משפט כעקיצה, החיוך על פניו מסגיר את העובדה שהוא מאוד נהנה ממה שקורה באותם רגעים, שוכח לגמרי מהמצלמות, מהבמאי, מאנשי הצוות, רואה מול עיניו רק את ניל בחולצת הרשת המדליקה ומקווה שהסצנה לא תגמר לעולם.
ניל לא נשאר חייב לכל אותם ניואנסים אמיצים, הוא כבר ידע איך להשתיק את הבחור השרירי תחתיו, לוחץ את עצמו מטה על מפשעתו ונותן למרקם המצומצם של מכנס הסקיני שלו להתרגל לתחושת הבליטה תחתיו, מרוויח מלוגן את הגניחה הגרונית שכל כך חיכה לקבל.
״תגיד לי אם לאמץ אותן.״ הוא לחש אל תוך אוזנו של שחור השיער הלא מרוכז לפני שנשך אותה קלות, מבלי לשים לב מעיר בלוגן איזו חיה פראית שממש לא ציפה להעיר.
הבמאי עדיין לא צעק את הקאט, וזה בדיוק מה שאפשר ללוגן להתרומם ולהפוך את המעמדות, ישירות עולה על ניל בגופו ומצמיד אותו למיטה תחתיו, מבט כעוס ומושך בעיניו השחורות, מבט רעב... אחד שהצליח להפחיד את ניל ולהדליק אותו באותה נשימה.
״נראה אותך, אם יש לך אומץ...״ שחור השיער הוסיף שורה שאינה בטקסט לפני שריסק את שפתיו על אלו של השחקן הצעיר תחתיו, מוציא ממנו גניחות מלאות אוויר שרק הדליקו אותו עוד יותר.
גם אותה נשיקה לא היתה כתובה בתסריט, אבל זה לא עניין איש, לוגן המשיך למצוץ את שפתיו של האחר בזמן שהתחכך בו עד שנשמע ה-״קאט״ שגרם להם להתנתק ברגע, מזכיר להם את המציאות בה הם חיים.
YOU ARE READING
זה רק משחק / boyXboy
Roman d'amourכששני שחקנים יריבים נבחרים לגלם את תפקידם של זוג רומנטי ושופע אהבה זה לצד זה, יכולות המשחק המרשימות שלהם נמדדות גם על פי דרכם המקורית לשכנע את הצופים שהם שבויים אחד בקסמיו של השני גם מעבר למסך, כשהאמת המרה היא שהשנאה בניהם מעולם לא היתה חזקה יותר. *...
