אני מאשימה את הבית ספר,
שלוקח לעצמו וסוחט ממני את כל הכוחות הפיזיים שלי, ומשאיר אותי לשנצ של שלוש שעות, שמוביל ללילה לבן.
וגם מוציא לי את המוטיבציה לצייר, נכון.והדבר שאני הכי מרגישה עכשיו זה שאני פשוט ילדה בת שלוש עשרה, לא בקטע רע, אבל גיל ההתבגרות זה גיל ההתבגרות אבל גם גיל הבואו-נזרוק-שלושים-ילדות-לכיתה-בלי-לקחת-בחשבון-ששתיים-מהן-לסביות-גייז-דרמה-הורמונלית.
עזבו אותי נמאס לי להיות הפסיכולוגית של כולן.ובמעבר חד לציור-
אני משחזרת רעיונות ישנים שלי לציורים בע"ם!
והיום- שתי דמויות שיצרתי בכיתה ד'!אני מרוצה בהחלט מהציור הזה.
יש הרבה דברים שהייתי יכולה להוסיף, אבל ויתרתי כי אני לוקה בעצלנות לעיתים (לא אני ישבתי עם הילדה ששברה את הרגל בצד כל שיעור ספורט).וכמה תמונות מהתהליך
צבע בסיסי, נראה חרא אני יודעת, אבל בכל זאת צבע בסיסי
ליינארט! שיצא באופן מפתיע סביר
-קולות של סקיצה-
קרטונימ מנוצנצימ?📦✨
בכלל אין לי דודא לחביתה.
YOU ARE READING
ספר הציור שלי👩🎨
Acakתדמיינו כיתה. כיתה מלוכלכת, שולחנות רעועים, תלמידים מחורפנים. בשולחן בפינה יושבת ג'ינג'ית מוזרה שתאמינו או לא - יושבת ומציירת. ובכן, זו אני, לפני נגיד שלוש שנים. המצב כרגע לא שונה. רק שעכשיו החומרים יותר איכותיים וזה. זה ספר ציורים. הציורים שלי. אש...