אני לא מאמינה שגמרתי את האתגר. שהתחלתי אותו לא באמת האמנתי שאגמור אותו, אבל הנה, אני פה.אני בכללי לא מאמינה שהשנה הזו נגמרה. קרו בה כל כך הרבה דברים, וזה עוד מבלי להכניס את הקורונה למשוואה.
אני גם לא מאמינה שהחודש הזה נגמר. זה היה אחד החודשים הטובים, ואני אזכור את החודש הזה לעד בתור החודש שבו יצאתי מדיכאון.
אני אזכור את היום הזה לעד. אבל אני לא יכולה להגיד לכם למה, זה פרטי.
העולם הוא מקום נפלא, החיים הם מדהימים, אנשים צריכים יותר להעריך אותם.
אנשים מדהימים. אנשים נחמדים. אנשים טובים. אנשים עוזרים. אנשים אמיתיים.
אתם מדהימים. תודה על כזה. תודה על כל הספר הזה. אתם לא מסוגלים להבין עד כמה גרמתם לביטחון העצמי שלי והמיומנות שלי בציור לעלות בתקופה האחרונה.
שמים.
שמים זה נחמד.ויש לי היום מצב רוח מרומם למדי, אז זה מתאים. והנה הציור.
מי מסכים איתי שיש לו פוטנציאל לכריכה?
אנשים באמת באמת תודה על כל. התמיכה בספר הזה. זה לא מובן מאליו. אין לי כוח לתיוגים, אבל תודה לכם, לכל המצביעים הקבועים שלי. תודה לכל המגיבים. באמת שאני מעריכה אותכם.
שנה טובה.
YOU ARE READING
ספר הציור שלי👩🎨
Losoweתדמיינו כיתה. כיתה מלוכלכת, שולחנות רעועים, תלמידים מחורפנים. בשולחן בפינה יושבת ג'ינג'ית מוזרה שתאמינו או לא - יושבת ומציירת. ובכן, זו אני, לפני נגיד שלוש שנים. המצב כרגע לא שונה. רק שעכשיו החומרים יותר איכותיים וזה. זה ספר ציורים. הציורים שלי. אש...