☝️אנשים כל הזמן אומרים לי את זה☝️. (כמו מנהלת הבצפר הישן שלי, שלא ראיתי כבר יותר משנה, ולפיכך אין לה את הזכות להגיד לי דברים כאלה כי אין לה מושג מה עבר עלי בשנה הזאת)(הו, כן, אתם צריכים לדעת את זה😐).בכל אופן, אם מישהו לא שם לב (*אהם* *אהם*) נטשתי את מרץ של רובוטים.
וכן, אני יודעת שנוראה התלהבתי ממנו כשהתחלתי אותו. הוא באמת היה נורא חביב בהתחלה, עד שקלטתי שאני מציירת פעם אחר פעם את אותו הרובוט בדיוק, רק בצבעים שונים
כי מסתבר שהיצירתיות שלי נגמרת שכזה מנסה להגיע לרובוטים. אין לי מושג ממה מורכבים רובוטים, התבוננות בתמונות מפורטות של רובוטים זה לא אחד מתחביבי הגדולים, והסרט היחיד שבו השתתפו רובוטים שראיתי אי פעם הוא 'רובוטס' (robots). אז שתבינו מאיפה הגיעה ההשראה שלי.
למרות שהדמות של הרובוט המסורתי שלי בכלל הושפע מהרובוט הזה-
(סליחה על התמונה המטושטשת)(ואם אתם לא מכירים את הקומיקס הזה אז בושה לכם)
בקיצור למה אני פה וחופרת לכם על ההשראות ההזוייות למדי שלי מרובוטים? כי אחרי שחורפנתי בעליל מציור חתיכות מתכת צבעוניות הייתי זקוקה נואשות לצייר משהו אנושי.
אני מרוצה מזה למדי. אין לכם מושג כמה התחלות של ציורים ראליסטים יש לי בסקצ'-
ו... אני חייבת התנצלות קטנה על הפרק הקודם. הרגשתי שוביניסטית כי ציירתי רובוטים 'גבריים' כביכול, וכיפרתי על זה בצורה אחת הגרועות שיש - ציירתי רובוט בעלי מאפיינים נשיים מחפיצים- פפיון, חצאית, וסגול. תודה רבה למי שהפנתה את צומת ליבי לזה בתגובות. מקווה שלא פגעתי באף אחד בשום צורה:)
YOU ARE READING
ספר הציור שלי👩🎨
Rastgeleתדמיינו כיתה. כיתה מלוכלכת, שולחנות רעועים, תלמידים מחורפנים. בשולחן בפינה יושבת ג'ינג'ית מוזרה שתאמינו או לא - יושבת ומציירת. ובכן, זו אני, לפני נגיד שלוש שנים. המצב כרגע לא שונה. רק שעכשיו החומרים יותר איכותיים וזה. זה ספר ציורים. הציורים שלי. אש...