"יונגי היונג~" אני שומע את הקול הדק של ג'ימין, אני מסתכל ורואה שיונגי מחבק אותו מאחור והפנים של ג'ימין אדומות כמו עגבנייה. אני מתחיל לדאוג כשהקבוצה שהלכה לסופר עדיין לא חזרה. הם יצאו לפני שעה כבר.
אני נכנס למטבח ורואה את ג'אנגקוק, הוא נשען על השיש ומתעסק בפלאפון שלו. "איפה קייטלין ופייטון?" אני שואל אותו בשקט. הוא מרים את הראש שלו מהפלאפון באיטיות והמבט הקר שלו פוגש את העיניים שלי.
"הם הלכו לחפש את כל השאר, הם יצאו לפני עשר דקות בערך." הוא נאנח ומחזיר את המבט לפלאפון. אני מתקשר לקייטלין ומחכה שתענה, "היי קייטלין איפה אתם?" אני שואל ושומע קול של פיצוץ, העיניים שלי נפערות וג'אנגקוק מיד לוקח ממני את הפלאפון ושם אותו על ספיקר, הוא מניח אותו על השיש ואנחנו מחכים שהיא תגיד משהו.
"מצאנו אותם!! נגיע בעוד עשר דקות" היא אומרת ומנתקת, אני משחרר נשימה ארוכה ומסתכל על ג'אנגקוק שנראה משועשע.
"בואו לפה!" ג'ימין צועק מהסלון ושנינו הולכים לכיוונו, הם סיימו לבנות את האוהל והוא ענקי. ג'ימין מסתכל עלינו ומחייך, "תכנסו לבפנים" הוא אומר נרגש.
אני מרים את אחת השמיכות ומסתכל לבפנים. ג'אנגקוק עומד צמוד מאחוריי, הוא תופח על הכתף שלי בעדינות ומצביע על מקום בקצה עם כריות, "נישן שם" אני מהנהן בביישנות והפלאפונים שלנו מצפצפים.
- @kimtaehyungpics
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
סומן כאהוב על ידי 1456 אנשים
@kimtaehyungpics הנה החבר הכי טוב של טאה מקוריאה
הצג תגובות נוספות
minamina אוו חמוד!!!
-
אני צוחק על התמונה ומרגיש קצת לא נעים שעירבו בזה גם את ג'ימין, למרות שכשאני מסתכל עליו הוא דווקא מחייך ונראה משועשע מהתמונה.
נקישה פתאומית על הדלת קוטעת את כל הדיבורים, ג'אנגקוק פותח את הדלת והגבות שלו מכווצות
"קים טאהיונג פה?" האיש בדלת שואל אבל אני לא מזהה את הקול שלו. "כן הוא פה. מה אתה צריך?" ג'אנגקוק שואל ומרים את היד שלו מאחורי הגב, מסמן לי להישאר לשבת. "א-אמ.." הוא מתחיל לגמגם ורק עכשיו אני שם לב שמגיע ריח חזק של גראס (סמים) מכיוון הדלת.
"מה אתה צריך?" ג'אנגקוק שואל שוב בקול נמוך ומפחיד. "א-אני צריך את טאהיונג" האיש אומר ואני שומע את ג'אנגקוק מגחח ביובש, "בשביל?" הוא מתחיל להישמע עצבני. ג'אנגקוק זז קצת ונותן לחבורה שבדיוק חזרה מהסופר להיכנס לבית.
"מי זה?" פייטון שואל וכולנו מושכים בכתפיים, קינסליי מתקרבת לדלת ומיד חוזרת ומשתנקת, "מה? מי זה?" אני שואל. "זה אדון ג'יג'י" היא אומרת והעיניים של כולנו נפערות. ג'יג'י זה מורה שפוטר אחרי שהטריד תלמידים בבית הספר.
"אומייגאד" אני לוחש והבנים מסביבנו מסתכלים עלינו במבטים מבולבלים. אני קופץ ומתקרב לדלת במהירות, כשג'יג'י רואה אותי העיניים שלו נפערות והוא מחייך, הוא מנסה להכנס לבית אבל ג'אנגקוק מניח את ידו בקשיחות עח הדלת ומונע ממנו את הגישה לבית. אני מתכווץ ומתרחק מעט.
"טאהיונגי בייבי בוי שלי" הוא אומר ומלקק את השפה התחתונה שלו בזמן שהוא בוחן אותי מלמעלה ללמטה, ג'אנגקוק בוהה בו בגועל.
"אל תקרא לי ככה" אני אומר ומאגרף את הידיים, מרגיש את הציפורניים ננעצות בבשר היד שלי. הוא תמיד גרם לי להרגיש לא בנוח עם המבטים שלו אבל הוא פוטר רק אחרי שהוא ממש ניסה לעשות משהו.
"סלח לי אדוני תוכל לפנות את הדרך ולתת לי להגיע לבייבי בוי שלי?" הוא מנפנף לכיוון ג'אנגקוק אבל העיניים שלו בוהות בי.
"לא כדאי לך להגיד דברים כאלה כשהחבר שלי עומד מולך" אני אוזר כל טיפת אומץ שיש בי ומחבק את המותן של ג'אנגקוק, הוא כנראה מבין את הכוונה שלי כי הוא מיד כורח את היד שלו מסביב לכתפיים שלי. ג'יג'י לא יעזוב אותי אם לא אגרום לו לחשוב שאני תפוס.
"ח-חבר? שלך?" הוא אומר והפנים שלו נעשות אדומות, הוא מתקרב אליי בצעדים מהירים וג'אנגקוק מיד דוחף אותי לתוך הבית. אני צועק כשג'יג'י פוגע לג'אנגקוק בלסת ומיד כל החבורה מבפנים יוצאת ונהיה בלאגן אחד גדול. אני מנסה להפריד ביניהם אבל ברגע שאני מתקרב ג'אנגקוק מיד חוסם לי את המעבר ודוחף אותי לבפנים. הוא מסתכל עליי באיום ואני מבין שעדיף לא לעצבן אותו, גם ככה כל הבלאגן הזה קרה באשמתי.
אני משתנק כשאני רואה שג'יג'י מדמם מהאף. אלוהים אם אני לא אעשה כלום עוד יתבצע רצח, בבית שלי. אני לוקח את הפלאפון ומתקשר למשטרה בבמהירות. השוטרים מגיעים כעבור כמה דקות ומתחקרים אותנו, אחרי חצי שעה הם כבר נוסעים כשג'יג'י אזוק. כולם נכנסים לבית ואני נושם בהקלה.
אחרי שאנחנו מסיימים לטפל בפצעים של כולם אנחנו מתיישבים וקייטלין מיד מציעה לשחק אמת או חובה, כולנו מסכימים כי זה לא שיש לנו משהו יותר טוב לעשות בכל מקרה.
