יום ראשון הגיע, לואי קם ממיטתו הנוחה. ״ליאם״ קרא לאחיו הגדול, ליאם הופיע בחדר לאחר חמש שניות ״היי, בוקר טוב״ חייך ליאם ללואי ״אני רעב״ לואי הודיע וליאם הנהן. לואי הוריד את השמיכה ממנו וקם, הוא נעצר שהרגיש רטיבות במכנסי הפיג׳מה שלו ״לו, חלמת חלום רטוב?״ לואי הניד בראשו והסתכל על המכנסיים הרטובים שלו ״הרטבת בלילה?״ לואי הרים כתפיים והרגיש דמעות בעניים ״זה בסדר, אנחנו נחליף מצעים ובגדים״ ליאם הרגיע את לואי.
ליאם החליף מצעים, הוא הלך לשירותים וראה את לואי בפיג׳מת וואנזי לבבות ורודה. ״אתה נראה מדהים״ חייך ליאם ללואי, לואי הסתכל על הפיג׳מה שלו בחיוך רחב ״אני אוהב את הפיג׳מה, רק היום ראיתי אותה בארון שלי, אתה קנית?״ ליאם הנהן ולואי קפץ עליו בחיבוק גדול, ליאם החזיק את לואי וייצב את עצמו.
״היום נעשה יום כיף בבית?״ לואי הנהן וירד מליאם ״רד לסלון אני כבר בא״ לואי הנהן ורץ מהחדר לכיוון הסלון. ליאם סגר את דלת השירותים והסתכל על החדר הוורוד, הוא כל כך גאה בזה שהוא עשה ללואי את החדר, את הפינה בה לואי מרגיש הכי חופשי והכי הוא שיכול להיות.
ליאם ירד למטה וראה את לואי בסלון עם הבובה שלו ורואה סדרה ״מה אתה רואה לולו?״ לואי הסתכל על ליאם ולאחר מכן החזיר את מבטו למסך ״אני רואה הנסיכה סופיה״ ליאם גיחך לחמידות של לואי והלך למטבח ״מה לאכול?״ שאל בצעקה שלואי ישמע ״ביצת עיין בפיתה״ ליאם התחיל להוציא ביצים ופיתות.
לואי המשיך לראות הנסיכה סופיה בזמן שליאם מכין ביצת עיין בפיתה. ״מוכן״ ליאם צעק ולואי חייך, ליאם התיישב בסלון ונתן ללואי את הכריך שלו, ״תודה לילי״ ליאם נשק לראשו שניהם התחילו לאכול את מה שליאם הכין להם.
השניים המשיכו לאכול עד ששמעו דפיקות על הדלת, ליאם קם ופתח את הדלת, מולו הופיע האירי עם השיער החום. ״היי מייט״ ליאם נתן לנייל חיבוק גברים והזמין אותו להיכנס לבית. הם נכנסו לסלון ונייל נמס מרוב חמידות, לואי ישב על הריצפה שרגליו משולבות והוא אוכל כריך, והוא עם וואנזי של לבבות בצבע וורוד.
״אמ..״ ליאם חיכך בגרונו הבין מה נייל חושב ״זה בסדר ליאם, אני לא שופט״ ליאם הסתכל על חבר שלו במבט מופתע אך גם יותר רגוע ושניהם הלכו להתיישב עם לואי. ״היי לואי״ נייל חייך בנחמדות ללואי, לואי הסתכל על נייל בחיוך ביישן ״ה-היי, אני אעלה להחליף ב-״ ״זה בסדר, תישאר כהה. זה ממש יפה עליך״ נייל קטע את לואי ״תודה״ לואי חייך בחיוך ביישן. לואי שמע את הטלפון שלו מצלצל מהקומה למעלה ״לי אני עולה, הטלפון מצלצל״ ליאם הנהן ולואי עלה.
״אחי, למה לואי ככה?״ נייל שאל מופתע ״מה זאת אומרת למה לואי ככה?!״ ליאם התעצבן ״תקשיב, בבית הוא לובש מה שהוא רוצה ובחוץ לא?״ ליאם נרגע, יש לו מגנון של ׳האח המגן׳. הוא חשב נייל בא לצחוק או לבייש את לואי, אבל למזלו זה לא קרה. ״תגיד את זה לו, אני כבר יותר מידי זמן משכנע אותו ללבוש מה שרוצה, הוא פשוט.. עקשן״.
YOU ARE READING
My Little Pink Boy // L.S
Fanfictionאזהרות: ddlb daddy kink שולט ונשלט עונשים תכנים מיניים מפורטים התנהגות ילדותית לבוש נשי *הפאנפיק הוא יותר מתאר את מערכת היחסים סביב ddlb ופחות סביב הסמאטים*
