ראשו של לואי קדח, הכאבים היו נוראים. עניו נפקחו בקושי. הוא התיישב על המיטה הלא נוחה והסתכל לצידו, אלכס היה שם. ״אלכס, קום״ לואי נייר אותו מעט, שלא שמע דבר הוא נאנח וקם על רגליו, סחרחורת תקפה אותו והוא נאנח בכאב. לאחר דקה הוא ייצב את עצמו והסתובב בחדר, החדר היה חשוך אך לואי היה יכול לראות מעט את החדר מהאור הקלוש שבוקע מן החלון. הקור של החדר גורם ללואי לעטוף את ידיו סביב מותניו ולשיניו לשקשק, הוא הסתכל על הארון ופתח אותו, למזלו הרע לא היה שם שום חתיחת בד שיכול להתעטף איתה.
החדר היה שקט, כאשר לואי שמע תזוזות מהמיטה הוא הסתובב והסתכל על אלכס יושב. ״איפה אנחנו?״ שאל בקושי, הוא היה מעט מטושטש ״אני לא יודע..״ ענה לואי בכנות ובטון נמוך. אלכס קם לעמידה ובחן את החדר ״תנסה לפתוח את הדלת״ לואי הנהן והלך לדלת, שניסה לפתוח לא הצליח. ״חטפו אותנו״ אלכס אמר בשוק ״אני עומד למות!!״ צעק לואי בדרמטיות. ״תרגע, קודם כל צריך לדעת מי החוטף שלנו״ לואי הלך במעגלים וניסה להירגע ״לו, תרגע, בבקשה״ לואי עצר במקומו והתנשם מהר ״ב-בית- רוצה..״ המילים נבלעו לו והוא התחיל לבכות. אלכס החזיק בגופו והלך למיטה, הוא השכיב את לואי שלא התנגד והתיישב לידו. אלכס ליטף את שיערו הנוצתי של לואי, ניסה להגיע את הילד. ״אני רוצה דאדי״ יבב והבכי רק התחזק ״דאדי יבוא עוד מעט להציל את לולו״ אלכס ניסה להרגיע למרות שהוא בעצמו פחד. ״רוצה לישון?״ שאל ולואי הנהן, מניח את ראשו על ברכיו של אלכס ועוצם את עניו. דמעות המשיכו לזלוג מעניו ויבבות ברחו מפיו. אלכס ניסה ככל שיכל להרגיע את לואי. הוא ליטף את שיערו, את לחיו ולחש לו מילים מרגיעות. ״לולו, נרדמת?״ אלכס שאל לאחר כמה שניות של שקט ללא יבבות ודמעות על רגליו החשופות. הוא לאט לאט העביר את ראשו של לואי לכרית ונשק לראשו.
אלכס הסתובב בחדר ובחן אותו. היה חלון גבוה ואם הוא ולואי ינסו אולי אם יצליחו לצאת מהחדר. הדלת הייתה לבנה, שאלכס התקרב הוא נגע בדלת והבין שזאת דלת פלדה. באותו רגע מה שעובר לו בראש זה ׳אני לא אצא מפה בחיים׳. הוא בכלל לא יודע איפה הוא, וזה שלא בחלל הקטן שלו לא מוריד מהלחץ שנבנה בתוכו. הוא התיישב על הריצפה הקרה בצד החדר וקירב את רגליו לחזהו, הוא מלמל מילות עידוד לנחם את עצמו ושלא היה שלילי. ראשו היה על שעון על ידיו שהיו על רגליו. הוא לא הבין מה הוא ולואי עושים פה, איפה הם?! הוא נאנח ועצם את עניו, לאט לאט נרדם בתנוחה הכי לא נוחה שקיימת. השינה סחפה אותו.
*
שעות עברו ושני הבנים ישנו, כל אחד חולם על משהו אחר. לואי פקח את עניו באטיות ושיפשף אותם, הוא הסתובב לצד השני במיטה וחיפש את הארי. לאחר שנייה נזכר באירועים שהיו לפני שנרדם. הוא קם במהירות לישיבה וחיפש את אלכס, שמצא אותו יושב בפינת החדר רדום הוא הסתכל מבולבל, למה אלכס ישן על הריצפה? הוא קם ממקומו והלך לאלכס, הוא התיישב מולו וליטף את ראשו. ״אלכס, קום למיטה״ לחש בעדינות, אלכס נרגע כנגד הליטופים של לואי. ״לא״ נאנח והוציא קליקים מראשו. הוא נעמד ולואי גם, ״איפה אנחנו?״ לואי עדיין לא הבין ״לואי יש חלון, רוצה ננסה?״ לואי הנהן. אלכס הסתכל על לואי והנהן, הוא התקדם למקום שהחלון נמצא וסימן ללואי לבוא, ״אני אעשה לך סולם גנבים ואתה תנסה לפתוח את החלון, טוב?״ לואי הנהן. אלכס עשה סולם גנבים ולואי הניח רגל על ידיו. הוא הניח את הרגל השנייה ונגע בחלון, ״עכשיו תנסה לפתוח אותו״ לואי הנהן ונגע בזכוכית וראה שזה חלון שאי אפשר לפתוח, ״אי אפשר לפתוח את החלון״ לואי ירד ונעמד מול אלכס. ״מה עושים עכשיו?!״ שאל אלכס בעצבים ובעט במיטה מעצבים, ״אתה חושב שמחפשים אותנו? אולי זה קשור למאפיה של הארי? אנחנו ביער? אנחנו בלונדון? אנחנו בארץ?״ לואי הסתובב סביב עצמו ואלכ עצר אותו ״כן, אותי, לא יודע, אין לי שמץ, גם לא יודע״ ענה על השאלות ״איך אתה יודע שמחפשים אותנו?״ לואי שאל מבולבל, ״כי אתה חושב שהארי ורוס ישבו בשקט? הצחקת״ לואי הרים גבות וקיבץ שפתיים ״מה אתה עושה?״ שאל אלכס ״מנסה לחשוב״ ענה והסתובב בחדר ״יש לי פיפי״ התלונן אלכס ״אני רעב״ אלכס התיישב על המיטה ולואי לידו.
YOU ARE READING
My Little Pink Boy // L.S
Fanfictionאזהרות: ddlb daddy kink שולט ונשלט עונשים תכנים מיניים מפורטים התנהגות ילדותית לבוש נשי *הפאנפיק הוא יותר מתאר את מערכת היחסים סביב ddlb ופחות סביב הסמאטים*
