⋆ 14 ⋆

2.9K 123 140
                                    


״אתה רוצה להיות הבייבי שלי?״ לואי הסמיק והרכין את ראשו מהנהן ״כן״ ענה והארי חיכך בגרונו ברצינות, ״היום בערב אני אתן לך דף חוקים. אתה תעבור עליהם בקפידה ותצטרך לזכור אותם״ לואי הנהן וחיבק את הארי ״עכשיו צריך ללכת לבית שלך בייביבוי״ לואי הנהן ולא קם מהארי, הארי נאנח וקם שלואי עליו ״מירנדה״ הארי צעק ומירנדה הופיע מול פינת האוכל בה לואי והארי יושבים.

״את יכולה ללכת לביתך, אני ולואי לא נהיה פה עד הערב״ מירנדה הנהנה וחזרה לנקות את המטבח ולפני שתלך.

הארי יצא מהבית שלואי על צד מותנו, ״אתה כל כך קטן לואי״ מילמל הארי ונשק לראשו ״זה טוב?״ לואי הסתכל על הארי בעניים תמימות ״ברור שכן, אתה כל כך חמוד״ לואי הסמיק וקבר את ראשו בצווארו של הארי ״טוב בייביבוי, מה אתה צריך לקחת מהבית שלך?״ הארי הניח את לואי ברכב וחגר אותו ״אמ..״ לואי התבייש להגיד והארי ליטף את הלחי שלו ״את הבובות שלך?״ לואי הנהן בבישנות והארי חייך ״הכל בסדר בייביבוי״ הארי סגר את הדלת ונכנס מצידו השני של המרצדס.

״אני רוצה שירים״ לואי צעק ולקח את הטלפון של הארי ״איזה שירים אתה שם?״ לואי הניד את רגליו וחיפש את השיר שרצה ״לואי״ הארי קרא בשמו והניח עליו יד, לואי מיד הוריד את הטלפון והסתכל על הארי ״כן?״ שאל במעט לחץ ״איזה שירים אתה שם?״ הארי שאל שוב ״של להקה שאני אוהב״ לואי החזיר את הטלפון אל מול עניו ושם את השיר. אחרי דקה של השיר הארי הסתכל על לואי שר וצורח את המילים ״איזה להקה זאת?״ לואי הפסיק לשיר וענה לשאלתו ״להקת קייפופ״ הארי הסתכל עליו מבולבל ״להקה קוריאנית״ הארי הנהן והבין מה זה אומר ׳קייפופ׳.

שניהם הגיעו לביתו של לואי, לואי קפץ מהמרצדס ורץ לבית. הוא אוהב את הבית שלו ושל ליאם, במיוחד את החדר. הארי הגיע ופתח את הבית, שניהם נכנסו ולואי רץ לחדרו.

החדר היה חשוך שלואי נכנס אליו, ושהדליק את האור כל הצבע הוורוד נגלה לעניו הכחולות. לואי הסתכל על ארונו ופתח אותו, הוא הסתכל על המזוודה הסגולה שיושבת שם וחשב איך להגיע אליה, שהסתכל על החדר חיוך עלה על שפתיו הדקות. הוא לקח כיסא משולחן הכתיבה שלו ועלה עליו, שראה שלא הגיע לקח שרפרף מהשירותים, הוא הניח את השרפרף על הכיסא ועלה עליו, שעלה והיה כבר יותר מידי גבוה למזוודה הוא בא להוציא אותה.

״לואי תרד עכשיו״ נשמעה צעקה בחדר, הארי החזיק את לואי ממותניו והוריד אותו לריצפה, ״אתה לא עושה את זה יותר, מובן?״ לואי הנהן מבולבל ״אבל מה עשיתי?״ הארי הזיז את הכיסא והשרפרף, מוריד את המזוודה בעצמו, ״לואי אתה סיכמת את עצמך בנפילה שעלית על הכיסא והשרפרף, אתה לא עושה את זה יותר״ לואי הנהן ולקח את המזוודה.

שהסתכל על חדרו הוא פתח את המזוודה והתחיל להכניס דבר ראשון חולצות בית ספר. שגמר עם זה הוא לקח את הבובות שלו והכניס למזוודה הגדולה שהכילה את כולן, את הבובות האהובה עליו הוא לקח בידו. לואי התעסק במשהו ליד השידה שלו והארי לא ראה את זה. הארי התקרב וראה שלואי הניח מוצץ וורוד בתוך הקופסא, אותו מוצץ שהיה איתו בפעם הקודמת. לואי הניח את הקופסא במזוודה והסתכל על החדר. הארי פתח את הארון ולא ראה שום דבר שצריך לקחת ״למה האזי קונה בגדים אם יש?״ הארי הסתובב והסתכל על לואי בחיוך חם ״כי הארי ולולו לא אוהבים את הבגדים שלולו לובש, הם יקנו ללולו ביחד בגדים חדשים״ לואי הנהן והארי סגר את המזוודה ״אתה צריך תיק וספרים לבית ספר?״ לואי הנהן ורץ לשידה שבחדרו, הוא לקח שלוש מחברות וספרים, הוא הניח אותם בתיק וסגר אותו ״אני מוכן״ חייך.

‏My Little Pink Boy // L.S Where stories live. Discover now