הארי קם בבוקר למשמע בכי, הוא נאנח וקם מהמיטה. הבוגר יותר יצא מחדרו ופנה לחדר שצמוד לחדרו ופתח את הדלת בעדינות, שראה את הדבר הכי מתוק בעולם הוא נאנח ונרגע קצת. הוא סגר את הדלת בעדינות ״לואי הכל בסדר?״ שאל בעדינות והתקדם למיטה. לואי ישב ונשען על משענת המיטה, רגליו צמודות לחזהו והשמיכה עוטפת אותו.
הארי התיישב על המיטה קרוב אל הנער הצעיר ״לואי סתכל עליי בבקשה״ ביקש בקול דומיננטי שגרם ללואי להרים את ראשו ״ל-לולו ק-ם ו-ולא ידע איפ-ה הוא״ גימגם בקול מפוחד תוך כדאי שבכה ״אל תפחד, אתה נמצא אצל האזי״ לואי הנהן והחזיק חזק בשמיכה ״איפה לילי?״ הארי התקרב יותר על לואי ״לילי בבית שלו, למה?״ לואי לא ענה והתרחק מהארי ״ל-למה לולו עירום?״ לואי היה מכוסה אך לא הרגיש ככה ״אתה זוכר מה שהיה אתמול, האזי עזר ללולו״ הארי ענה לשאלתו, לואי לא כל כך זכר משהו מיום לפני, הוא היה קצת שיכור.
לואי אימץ את זיכרונו ולבסוף נזכר, המועדון, השתייה, הקיא, המרצדס, הנגיעות הקטנות, הבית של הארי, התמזמזות והמציצה.
לואי פער את עניו שנזכר בחלק האחרון ״ה-הארי״ הלם תקף את לואי, הארי קם ממקומו ויצא מהחדר.
שחזר לחדר היה לו חולצה שלו בוקסר וטרניג. לואי הסתכל עליו מבולבל ושהארי הניח את הבגדים על המיטה לואי הבין שאלה בגדים בשבילו ״להחליף?״ הארי הנהן ולואי חיכה שיצא מהחדר כדאי שיוכל להחליף בגדים ״למה אתה מחכה? תחליף״ לואי בלע רוק ועדיין לא הוריד את השמיכה ממנו ״א-אתה יכול לצאת?״ הארי הנהן וקם ממקומו שהיה על המיטה, הוא נעמד ליד הדלת נתן מבט אחרון ללואי ויצא מהדלת. את האמת הארי התבאס אבל זה בסדר.
הארי ירד למטה וחייך למירנדה שהכינה אוכל במטבח, ״בוקר טוב״ היא הנהנה ״בוקר טוב גם לך הארי״ הוא הנהן והתיישב על כיסא האי ״איך את מירנדה?״ שאל בנימוס ״אני בסדר, איך אתה?״ הוא הנהן ״שמעתי קולות של בכי מהקומה למעלה, הכל בסדר?״ דאגה נשמעה בקולה ״הכל בסדר״ הנהן. מירנדה היא הטבחית של הארי, היא אחראית על ארוחות הבוקר, צהריים וערב. מירנדה היא אישה מבוגרת בגיל השישים, והיא התחילה לעבוד אצל הארי משהוא בן עשרים. ואיך הארי ידע לבחור דווקא אותה מכולם? מסיבה אחת.
את מירנדה הוא הכיר לפני, מאז שהוא בחיתולים. הוא סמך עליה בכל הנוגע לאוכל שלו או להאכיל את מי שאצלו. האישה המבוגרת הייתה האומנת שלו, המשפחה שלו הייתה כל הזמן בדרכים ואחותו הגדולה היא לא הייתה כל כך אחראית בשביל לשמור עליו, אז המשפחה הביאה לו אומנת. היא ליוותה את הארי משהיה תינוק עד שהיה נער, היא הייתה אמא שנייה בשבילו, מתי שאמא שלו ואביו החורג היו טסים לחול - שזה היה רוב הזמן - הארי היה עם מירנדה. ועכשיו מירנדה מלווה אותו מגיל העשרים שלו ועד השלושים שיגיעו בקרוב.
״הלכת לבקר את אמא וג׳מה?״ הארי הנהן ״ראיתי את ג׳מה ואמא״ מירנדה הנהנה והניחה להארי אוכל על השולחן, ״היי״ נשמע קול נמוך מהכניסה למטבח. מירנדה סובבה את ראשה וראתה את לואי, ילד נמוך כחול עניים עם שיער ברוטוני, עומד בבישנות שידיו מאחורי גבו משחקות אחת בשנייה מתוך לחץ, ולבוש בבגדים שגדולים עליו בלפחות חמש מידות אפילו יותר. ״שלום מתוק, איך קוראים לך?״ מירנדה חייכה במתיקות ״לואי״ ענה ומירנדה התקרבה אליו וחיבקה אותו. לואי המבולבל החזיר חיבוק.
YOU ARE READING
My Little Pink Boy // L.S
Fanfictionאזהרות: ddlb daddy kink שולט ונשלט עונשים תכנים מיניים מפורטים התנהגות ילדותית לבוש נשי *הפאנפיק הוא יותר מתאר את מערכת היחסים סביב ddlb ופחות סביב הסמאטים*
