נ.מ הארי
הוא יושב על ברכי ומניח נשיקה רכה על שפתי "אני אוהב אותך" אמרתי לו על שפתיו והוא חייך "גם אני אוהב אותך הארי" הוא אמר והניח את ראשו על חזי אני מלטף את שערו וכל כך מאושר להרגיש אותו בין ידי. "הארי!"
קולו של אבא שלי מעיר אותי בבהלה "הארי!" הוא פתח את הדלת במכה "הארי אני קורא לך אתה לא שומע?" אבי אמר בכעס, בדרך כלל הוא לא מעיר אותי אז אני לא מבין מה קרה "אני לא שמעתי, קרה משהו?" "כן, תתארגן אתה בא איתי לעירה לוקהארט לפגוש את ראש העירה אנחנו חותמים על הסכם שותפות בין העיירות זה יום חשוב מאוד, קום ותקרא לנייל" "מה, אבל למה אתה צריך שאני אבוא" שאלתי ושפשפתי את עיניי בעייפות "הארי אני חושב שלא הבנת שאתה הולך להחליף את מקומי בעוד כמה שנים, אתה צריך להיות שותף לכול אירוע ופגישה שקשורה לעירה. בכל מקרה תקרא לנייל ותגיד לו להתארגן, יוצאים בשתיים עשרה" "בסדר" אמרתי והוא יצא מחדרי באמת שאין לי כוח לזה עכשיו, אני רק רוצה לישון, אני מותש.
יצאתי מחדרי ונכנסתי לחדרו של נייל פתחתי את דלתו והוא קם מהשינה בבהלה "הארי הבהלת אותי" הוא אומר ומתיישב בעייפות "אבא שלי אמר לי להעיר אותך, אנחנו הולכם איתו לאיזה שהיא שטות שקשורה לעירה משהוא על הסכם בין העיירות, אין לי מושג פשוט תתארגן אנחנו יוצאים בשתיים עשרה" אני אומר ובא לצאת מהחדר "הארי הכל בסדר?" נייל שואל ומסתכל עלי במבט דואג "הכל מצוין" אני אומר למרות שאני לא מתכוון לזה "זה לא נראה ככה" התיישבתי על מיטתו והסתכלתי עליו בלי להגיד מילה "אתה רוצה לדבר על זה?" "אני בעצמי לא יודע... אתמול הלכתי לחפש את לואי מפה לשם מצאתי אותו בבית של אמא שלי ו-" "מה לעזאזל הוא עשה בבית של אמא שלך?!" "אין לי מושג אבל נייל זה לא חשוב עכשיו, אנחנו דיברנו ושאלתי אותו למה הוא ברח מהנשיקה שלנו-" "רגע מה?! אתם התנשקתם?! מתי? איך? למה? איפה?" "לא אמרתי לך? כן אז אתמול הלכתי לרכוב ביער ופתאום ראיתי אותו שם... דיברנו, ואתה יודע נו התנשקנו. אבל הוא פשוט קם והלך כאילו לא היה כלום אני הרגשתי כל כך פגוע ועצבני אבל בעיקר פחדתי שפגעתי בו" "ואו למה לא סיפרת לי, בגלל זה חזרת מוקדם בבוקר והיית עצבני" "כן זה חלק מזה... אחרי שהוא הלך, הלכתי לבר מחוץ לעירה... וכאילו...ואני די" אמרתי וגירדתי בעורפי "מה, אתה מה?" "שכבתי עם איזה איש שפגשתי שם" השפלתי את ראשי "אה עכשיו אני מבין למה כמעט הרגת אותי" "בקיצור, ראיתי אותו בבית של אמא שלי ודיברנו הוא אמר שהוא מפחד שאני מנצל אותו ושהוא בכלל לא ידע שאני גיי ומה משהו ממעמד כזה גבוה מתעניין בכלל במישהו כמוהו, אבל הוא לא מבין שהוא מיוחד ושאני בחיים לא אנצל אותו-" "אווו איזה חמוד אתה מאוהב" "שתוק נייל אני לא מאוהב, הוא בכלל לא מעונין בי כשדיברנו ראיתי שיש לו היקי על צווארו והבנתי שכל מה שהוא אמר היה בולשיט, יש לו מישהו וזה לא אני ופה נגמר הסיפור" קמתי מהמיטה לכיוון הדלת "רגע רגע מה עשית כשראית את זה?" "הלכתי כמובן מה אני אעשה אשאר להתחנן אליו?" לפני ששמעתי את תגובתו יצאתי מחדרו והלכתי לחדרי להתארגן.
סיימתי להתארגן לבשתי אחת מהחליפות שלי ואת המגפיים שאני תמיד לובש ויצאתי מהאחוזה ואבי נייל ומאורה (אמא של נייל ה.כ) יצאו איתי. כולנו כנסנו לכרכרה, נייל ישב לידי ואבי ומאורה ישבו ביחד. הרכב של הכרכרה התחיל בנסיעה, רוב הנסיעה אבי נייל ומאורה דיברו והתכוננו לטקס ההכרזה על שותפות בין העיירות. אני רק הסתכלתי דרך החלון ונהנתי מהנסיעה, עד כמה שאפשר.
אני לא יכול להפסיק לחשוב על לואי, הוא באמת לא הרגיש כלום מהנשיקה שלנו? המחשבה הזאת מכווצת לי את הלב כי אני הרגשתי כל כך הרבה, השפתיים והעיניים ופאק אני לא מאמין שאני עדיין חושב עליו "הארי מה אתה חושב?" אבא שלי פנה אלי "מה?" ניערתי את ראשי וחזרתי למציאות "לגבי שידוך לך ולנייל מה לא שמעת על מה אנחנו מדברים כל הזמן הזה?" "שידוך?!" "כן בטח אתם עוד מעט בני 20 וזה הגיל שכשרים לחתונה. ככה אני ואמא שלך הכרנו והתחתנו" "כן ואין זה עבד לכם?" נייל גיחך בשקט לידי "הארי שלא תעז להתחצף אלי" "אני לא מתחצף אני רק חושב שזה טיפשי לבחור לבן אדם איך ועם מי הוא יבלה את שארית חייו, אהבה זה לא משהו שאפשר פשוט לבחור מרגישים את זה" אני מגיב והוא לא אוהב את התשובה שלי "זה לא משנה מה אתה חושב, אני עשיתי את זה אבי עשה את זה סבי עשה את זה וכך גם אתה תעשה, סוף הדיון." הוא מכריז וכולם משתתקים. איך הוא יודע להפוך אווירה נעימה וקלילה למתוחה ולא נעימה.
אני מציץ מבעד לחלון ויש לי תחושה שהייתי כאן בעבר "אבא היינו פה כבר בעבר?" "לא בני זאת פעם ראשונה" אני לא מבין למה העירה הזאת כל כך מוכרת לי. המשכנו בנסיעה וככל שאנחנו מתקדמים הנוף נראה לי מוכר יותר. נכנסנו לעירה היו בשבילים המון כרכרות עם סוסים, חבורת ילדים משחקים בכדור כולם לבושים בבגדים רשמיים. "איך ראש העירה מסכים לזה שהיה בר באמצע העירה, זה מזעזע" אני מסתכל מבעד לחלון בשביל לראות אל מה אבי מדבר ו- "פאקינג שיט" זה העירה שהייתי בה אתמול בלילה אוי ואבוי אני רק מקווה שאף אחד לא יזהה אותי "הארי מה זאת השפה הזאת?! מה יש לך?" "הארי הכל בסדר?" נייל שואל אותי בשקט "אני אסביר לך כשנצא" זה מה שחסר לי עכשיו.
הכרכרה נעצרה ויצאנו ממנה ראיתי שעצרנו מחוץ אחוזה ענקית וממש מוגזמת לדעתי, מה אנשים צריכים בתים כל כך גדולים, לפי מה שהבנתי מאבי גרים פה רק חמישה אנשים. התקדמנו לכיוון האחוזה שומר הראש של אבי הולך מאחוריו ומאחורי אמא של נייל ואני ונייל הולכים מאחוריהם ."הארי מה קרה אתה נראה מודאג?" "מה.. אה אני פשוט חושב שהייתי כאן כבר הכל נראה לי כל כך מוכר"
בתוך האחוזה חיכו לנו המשפחה של ראש העירה, ראש העירה שני ילדיו ואשתו "ברוך הבא היכנסו אני תומס נעים להכיר" אמר ראש העירה ולחץ לאבי את היד "זו רייצ'ל אשתי ושניים מילדי ג'וש בני הבכור וג'ניפר ביתי הקטנה" ג'וש לבוש בחליפה שחורה עם עניבה אפורה כמו אביו, הוא גבוה וחטוב שערו בצבע שטני ומשוך לאחור בג'ל, ג'ניפר לבושה בשמלה גדולה בצבע אפור כמו עניבתו של אחיה שערה גלי וארוך שזור בחצי קוקו עם פרח. לפתע הדלת נפתחה כולנו הפננו את מבטינו אל הדלת "סליחה שאיחרתי" נשמתי נעצרה, פתאום נהייתה לי סחרחורת וגופי צנח לרצפה.
YOU ARE READING
האהבה האסורה שלי
Fanfiction**סיפור לא גמור** "שיט זה הבן של דס סטיילס אני חושב שקוראים לו הארולד" הארי סטיילס הוא נער בן 19,הוא גר בעירה קטנה בבריטניה. הוא הבן של ראש העירה וכולם מכירים אותו. לואי טומלינסון הוא נער בן 17, הוא גר בעירה קטנה בבריטניה עם משפחתו וחבריו הטובים ליא...
