נ.מ לואי
פקחתי את עייני ואני רואה את ליאם וזאין לידי "סוף סוף קמת אנחנו מנסים להעיר אותך מלא זמן" "מה אתם עושים כאן לעזאזל" "קום אנחנו הולכים להיפגש עם נייל והארי" ליאם אמר, טמנתי את ראשי בתוך הכרית ונאנחתי, אין לי כוח לזה עכשיו באמת, זאין משך לי את הכרית מהיד "נוו זאיןןןן, לאאא באאא לייי ללכתתת, אין לי כוח לכלום תעזבו אותי בשקט" התבכיינתי "לואי לא ראינו אותך יומיים, לא התגעגעת?" ליאם שאל בחיוך מתחכם "כרגע בכלל לא, אתם רק מפריעים לי לישון" אמרתי והתכסיתי בשמיכה זאין משך לי את השמיכה וקמתי מהמיטה בחוסר רצון החלפתי חולצה ויצאנו מהחדר. "לאן הולכים? זה רחוק? עוד כמה זמן מגעים?" שאלתי אותם "לואי שתוק כשנגיע אתה תדע" ליאם אמר לי "אל תגיד לי לשתוק אתם הערתם אותי וגררתם אותי לכאן ובגלל זה אתה צריך לסבול" אמרתי בקול הכי מאיים שלי אבל לא נראה שזה הפריע לו בכלל.
בסוף הגענו למזרקה שבה היינו פעם קודמת שנפגשנו עם נייל והארי. "אני חושב שהם עדיין לא כאן אז אנחנו נחכה להם קצת" זאין אמר והתיישב על ספסל לידנו ומשך את ליאם כדי שהתיישב עליו "אמרתי לכם שזה רעיון גרוע, אני בעד לחזור לישון" "די לו תפסיק להתבכיין היה כיף, לא התגעגעת להארי?" ליאם שאל "מה לא למה שאני אתגעגע להארי?!" "חבל שלא דיברנו על מיליון שקל" זאין אמר ושנינו הרמנו את המבט "דיברתם עלי? אני מאוד מוחמא" נייל אמר וכולם צחקו אבל אני הייתי עסוק מדי בלהסתכל על הפרצוף היפה של הארי. הארי כחכך בגרונו ואז הבנתי שאני בוהה בו והרגשתי את הלחיים שלי מתלהטות, שיט נו למה לעזאזל אני חושב עליו ככה, אני עם ז'ק ואני באמת מתחיל לחבב אותו "אז... איך היה לכם בטקס?" זאין שאל את הארי ונייל "חרא" אמרו ביחד וגיחכו "ואיך היה לכם בטיול?" נייל שאל "היה מדהים" זאין אמר והסתכל על ליאם וליאם האדים.
החלטנו ללכת לבאולינג, המקום לא גדול הכול בנוי מעץ, בכניסה יש דוכן שאפשר לקנות בו אוכל ולהשאיל נעליים. ברקע יש מוזיקה נעימה וכמה אנשים משחקים. בדוכן יושב רוברט הזקן הוא נמוך ושמנמן וכולם אוהבים אותו, הוא תמיד לובש גינס שחוק ושלייקס. כולנו ניגשנו לדוכן להשאיל נעליים "בנים טוב לראות אתכם, כמה זמן לא התראינו" "מה שלומך רוברט, התגעגעתי אלייך, נחמד לפגוש אותך אחרי כל כך הרבה זמן" כשהייתי קטן אמא הייתה לוקחת אותי את לוטי ואת פיזי לפה הרבה, תמיד הן היו מנצחות אותי ואני הייתי מתעצבן והולך לרוברט, הינו מבלים הרבה זמן ביחד והייתי עוזר לו בעבודה ותמיד בסוף הוא היה נותן לי סוכרית תרנגול מתוקה. "אנחנו רוצים להשאיל נעלים ואת מסלול מספר 4 בבקשה" זאין אמר ורוברט חייך חיוך גדול והביא לכולנו נעליים.
כולנו התיישבנו בספסלים ליד מסלול 4 לנעול את הנעליים שהשאלנו. "איך אתם מכירים את האיש הזקן בדוכן?" שאל הארי "כולם מכירים את רוברט" ליאם אמר "רוברט הוא כמו סבא של כולם בעירה, לפחות לאלה במעמד הנמוך שטורחים להסתובב בעירה" אמרתי והארי גלגל עיניים "מה אתה רומז לואי?" הוא אמר בקול מבולבל ותקיף, נראה שכולם מובכים מזאין תקע לי מרפק בצלעות "בכל מקרה, אני הולך לקרוע לכם את הצורה!" זאין קבע "ממש לא אתה חיי בסרט! אני אנצח אותך" פתאום אליזבת נכנסה לבאולינג והסתכלה עליינו בפרצוף מופתע "אומייגד בנים מה אתם עושים פה?" הפרצוף של נייל הפך לאדום בשנייה "מה את עושה פה?" הארי שאל בשוק "באתי לעזור לסבא לי עם הבאולינג" אליזבת ענתה "סבא שלך זה רוברט?!" צווחתי וכולם הסתכלו עלי כאילו אני משוגע "כן למה?" אליזבת גיחכה "כי זה רוברט!" אמרתי בהתלהבות מוצדקת אם תשאלו אותי וכולם צחקו. "אלי רוצה להצטרף למשחק? גם ככה חסר לנו משתתף" הארי שאל ונייל שלח לו מבט זועף "כן אין בעיה בכלל".
"יאללה עכשיו נתחלק לזוגות" אמר ליאם "אני איתך" זאין קבע ומשך אותו לחיבוק ונישק אותו בלחי, מה שגרם לליאם להסמיק "נייל תהיה אתה עם אליזבת, כדי שלא תתקע עם לואי" הארי אמר "היי תזהר ממני!" אמרתי בקול הכי מאיים שלי וניסיתי להראות יותר מאיים לידו, אבל הארי רק גיחך וגילגל עיניים "אנחנו מתחילים" צעק נייל, הוא לקח כדור כתום וזרק אותו, אבל הפיל רק חלק. אליזבת לקחה אחריו ופגעה רק באחד. "תורנו!" אמר ליאם ולקח כדור אדום והפיל את כל הפינים חוץ מאחד "כזה קרוב!" הוא צעק וחזר לשבת "לא נורא בייבי, יש עוד זריקה" זאין ניחם אותו. הוא לקח כדור צהוב והפיל את הפין שנשאר "ואוווווו כל הכבוד בייב" ליאם קפץ מהמקום ונישק את זאין "איזה דביקים" זאין עשה לי אצבע שלישית וליאם הוציא לשון וחזרו להתנשק "תירגעו אנחנו עוד ננצח" נייל הכריז. קמתי ולקחתי כדור כחול מהמסוע, זרקתי את הכדור והוא יצא למסילה "שיט נו" אמרתי באכזבה "לא נורא" הארי אמר בשקט שרק אני שמעתי, הוא לקח כדור ירוק זרק ובום הוא עשה סטרייק "עאלק אתם תנצחו הצחקתם אותי" הוא אמר והתחיל לרקוד ריקוד ניצחון "ואו הארי לא ידעתי שאתה כזה טוב בזה" זאין אמר לו "כן אני טוב בהרבה דברים" הוא ענה בהתחכמות וקרץ לו. כולם עשו את תורם ושוב הגיע תורנו, לקחתי שוב את אותו הכדור ובאתי לזרוק "לא אין מצב שאתה זורק ככה שוב, אנחנו נפסיד בסוף, תן לי לעזור לך" הוא נעמד מאוד קרוב מאחורי ויכולתי להרגיש את הבטן שלו צמודה לגב שלי, הוא משך לי את היד עם הכדור אחורה והראה לי איך לזרוק "אתה צריך לקחת תנופה חזקה, ולשחרר" הוא אמר והוא כל כך קרוב אלי, זרקתי את הכדור ועשיתי סטרייק, הסתובבתי וחיבקתי את הארי בהתרגשות "יווו הצלחתי אני לא מאמין" הוא הרים אותי וכדי לא ליפול כרכתי את רגלי סביב גופו, הוא הניח אותי בחזרה והוא היה כל כך קרוב אלי שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו, זה גרם לבטן שלי להתהפך מרוב פרפרים, לקחתי צעד אחורה והוא גירד בעורף, הרגשתי שכולם מסתכלים עליינו והלחיים שלי האדימו "סליחה..אני-" אמרנו באותו זמן "לא זה בסדר" אמרנו ביחד וזה גרם לנו לגחך. "אוקיי אוקיי פנו את המגרש, תורנו" נייל אמר "אני הולך לקנות פיצה ושתייה מהדוכן, מישהו רוצה משהו?" הארי אמר ואני חושב שזה רק כדי להתרחק ממני עכשיו "תזמין הקבוע שלי ועוד אחת עם אננס" נייל אמר תוך כי שהוא זורק את הכדור ומפיל את כל הפינים "אמרתי לכם שאני אקרע לכם את צורה" הוא אמר והוציא לזאין ולליאם לשון.
"היי לואי אתה יכול לבוא לעזור לי עם האוכל בבקשה?" הארי אמר ואני די מופתע מזה שהוא ביקש ממני עזרה, "כ-כן ב-בטח" שיט למה אני מגמגם לעזאזל. הלכנו לכיוון הדוכן והארי הזמין את הפיצה של נייל וקנה שתייה לכולם למרות שאני לא זוכר שהם ענו לו בכלל כשהוא שאל אותם מה הם רוצים, "נו אז מתי אתה מתחתן?" נפלט לי מהפה בלי שחשבתי בכלל אל מה שאני אומר, ופאק לא תכננתי לומר את זה בקול ואני רואה את הלסת של הארי ננעלת וישר מתחרת שבכלל העלתי את הנושא "שיט לא התכוונתי אתה לא חייב לענות" "לא זה בסדר... אני בכלל לא רוצה להתחתן... ואבא שלי משגע אותי, שאני חייב לעשות את זה כי אני היורש שלו, וליורש חייבת להיות אישה" הארי ענה ואני יכול לראות את העצב בפנים שלו "אף פעם?" "אף פעם מה?" "אף פעם לא תרצה להתחתן?" "לא זה לא ככה. אני לא רוצה להתחתן איתה" "אה" זה כל מה שהצלחתי לומר אבל היה לי כל כך הרבה להגיד, אבל החלטתי שזה לא הזמן המתאים לעשות את זה.
YOU ARE READING
האהבה האסורה שלי
Fanfiction**סיפור לא גמור** "שיט זה הבן של דס סטיילס אני חושב שקוראים לו הארולד" הארי סטיילס הוא נער בן 19,הוא גר בעירה קטנה בבריטניה. הוא הבן של ראש העירה וכולם מכירים אותו. לואי טומלינסון הוא נער בן 17, הוא גר בעירה קטנה בבריטניה עם משפחתו וחבריו הטובים ליא...
