פרק 7

259 23 0
                                    

נ.מ לואי

אחרי כמה דקות ג'ק חזר מהמטבח עם ההזמנות שלנו. הוא הניח לכל אחד את הגלידה שלו, לפתע ג'ק מעד ואחת הגלידות נפלה על זאין וכל החולצה שלו התלכלכה. "אוי שיט אני ממש מצטער" אמר ג'ק ולקח מפית מהשולחן והתחיל לנקות את זאין. ראיתי את פרצופו של ליאם מתמלא בזעם. "הכל בסדר" אמר זאין ולקח גם הוא מפית והתחיל לנגב את חולצתו, "זה בסדר אני מסתדר" הוא הוסיף בחיוך "אני מצטער, תן לי לפצות אותך בגלידה חדשה" הוא אמר והלך לכיוון המטבח. ברגע שהוא הלך ארבעתנו הסתכלנו על זאין "מה לעזאזל זה היה? באיזה קטע אתה נותן לו לפלרטט איתך ככה?!" ליאם אמר בכעס "אתה מתנהג כאילו אין לך חבר" הוא הוסיף. אני מאמין שנייל והארי הובכו מהסיטואציה בדיוק כמוני "ליאם אין לי מושג על מה אתה מדבר, רק נפלה לו הגלידה הוא לא עשה את זה בכוונה" זאין אמר להגנתו "עד כמה תמים אתה יכול להיות זאין?!" אמר ליאם בזעם "חשבתי שאני התמים פה" אמרתי בניסיון להקל על הסיטואציה. שניהם הסתכלו עלי במבט נוזף, שמעתי את הארי מגחך מהצד הסתכלתי עליו בחיוך והוא הפנה את מבטו ממני.

ליאם קם "מצטער, שנייה אנחנו חוזרים" אמר ומשך את זאין בידו החוצה. הגלידה התחילה לנזול על ידי, ליקקתי אותה הרמתי את מבטי לכיוון הארי וראיתי את עיניו עלי. "אני כבר חוזר, אני הולך לשירותים" נייל אמר וקם מהשולחן. ראיתי שהארי עדיין מביט בי והסמקתי, מבטו של הארי הפך למשועשע "מה, למה אתה מסתכל עלי ככה?" הארי פרץ בצחוק ולא הבנתי מה קרה, הגומות המושלמות שלו הופיעו וזה גרם לחיוך לעלות על שפתי "יש לך....גלידה...על כל הפרצוף" הוא אמר ולא הפסיק לצחוק "מה איפה?" שאלתי ולקחתי מפית "יש לך על האף.... ומסביב לשפתיים" הוא צחק וניסה להסדיר נשימה, לקחתי את המפית וניקיתי את אפי ואת שפתי "יש לך עוד פה" הוא אמר והצביע על השפתיים שלי "פה?" שאלתי "לא, בוא אני אראה לך" הוא אמר והתקרב לכיווני, הוא הושיט את ידו וניגב את הגלידה משפתיי, הרגשתי את בטני מתהפכת וזרמים עברו בגופי, הסתכלתי על עיניו הירוקות ופני האדימו, הוא כל כך קרוב עלי, נשכתי את שפתי והשפלתי את מבטי.

"סליחה שהתעכבנו בחוץ" שמעתי את ליאם אומר וליבי קפץ, הארי נשען אחורה במהירות, ואני יכול להישבע שהוא הסמיק. "הכל בסדר" אמרתי בחיוך כאילו לא קרה הרגע כלום "איפה נייל?" שאל זאין "פה" נייל הופיע מאחורינו בפתאומיות. 

נ.מ הארי 

אנחנו היינו כל כך קרובים הרגע, כל כך רציתי לנשק אותו , אני לא יודע למה אבל הוא מטריף אותי. אני אף פעם לא הרגשתי ככה לאף אחד. אני מרגיש את פניי מאדימות. כולם המשיכו לאכול את הגלידה שלהם, אני ולואי החלפנו מבטים בלי הפסקה. "מי זאת הנערה שהייתה אתכם במסיבה?" שאל ליאם "מי אליזבת?" נייל שאל והסמיק "היא החברה הכי טובה שלנו" אמרתי "אהה, אני הייתי בטוח שהיא חברה של נייל" ליאם אמר "מה לא, אני ממש לא ברמה שלה" נייל אמר וגירד בעורפו "נייל אתה מסמיק" זאין אמר בחיוך, וכולנו גיחכנו "טוב נו, אולי יש סיכוי קטנטן שאני אולי רק קצת מאוהב בה" נייל אמר "אתה לגמרי צריך לעשות עם זה משהו" ליאם אמר בהתלהבות "מה אני כבר יכול לעשות? כל הנערים בעירה רודפים אחריה למה שהיא תבחר בי?" "גם אני חשבתי ככה לפני שהיתי עם ליאם, ואז הזמנתי אותו לדייט ומאז הוא לגמרי מאוהב בי" "זה נכון" ליאם אמר ונישק את זאין "איכס כאלה קיצ'ים" לואי אמר וצחקנו "מה פשוט להזמין אותה לדייט?" שאל נייל "ברור, היא לגמרי תגיד כן" אמרתי.

אחרי חצי שעה נפרדנו מליאם זאין ולואי וחזרנו לאחוזה. החלטתי ללכת לרכב על הסוס שלי, מגיל קטן מאוד אהבתי לרכב, קיבלתי את הסוס הראשון שלי פיטר, כמתנה מאבא שלי ליום הולדת עשר, כל פעם שהרגשתי רע הלכתי לרכב עליו, ואז הרגשתי הרבה יותר טוב. הלכתי לאורוות ונזכרתי מה שקרה אתמול בלילה עם בראין. וקיוויתי לא לראות אותו, זה הדבר האחרון שאני צריך עכשיו. התקדמתי לכיוון התא של פיטר, והתחלתי לפרום את הקשר שקושר אותו למעקה. שמעתי צעדים מתקדמים לכיווני, הסתובבתי וראיתי את בראין נשען על קיר התא מולי "היי הארי" הוא אמר בהיסוס והעביר את ידו בשערו, התעלמתי ממנו והסתובבתי בחזה לקשר "הארי" הוא אמר בניסיון לקבל תשובה "תפסיק להתעלם ממני" הוא אמר ודחף אותי אל הקיר, הוא התקרב אלי ונשק אותי אבל העפתי אותו, כבר התחלתי ממש להתעצבן "אתה לא יכול פשוט לנשק אותי, מה הבעיה שלך?!"אמרתי בתקיפות והבעתו השתנתה לכועסת "ואתה יכול? כל פעם שאתה קצת עצבני או עצוב אתה פשוט יכול לבוא לפה לנצל אותי וללכת, אני לא הפאקינג בובה שלך!" הוא צרח "בראין תזהר עם המילים שלך, אתה ככה קרוב לאבד את העבודה שלך ואז לא היה לך כלום ואתה תחזור אלי על ארבע ותבקש סליחה" איימתי עליו אבל דברי לא הזיזו לו "הארי אתה לא מאיים עלי ברגע שתנסה לעשות משהו אני אספר לכולם עליינו, לאבא שלך ולכל אנשי העירה ואני לא חושב שהוא יאהב את מה שאני אספר לו, על איך שדפקת אותי במשך שנתיים ונהנתה מזה כל כך" הוא אמר בהתחכמות והרגשתי את גופי בוער מעצבים "כן בראין? ולמי אתה חושב שהם יאמינו לבן של ראש העירה או לפאקינג נער אורווה מסכן" "לך ת'זדיין הארי" הוא אמר ויצא מהתא.

האהבה האסורה שליWhere stories live. Discover now