הרומן של המוחרמת

3

אוקיייי אז זה שבתמונה זה ליאם :)
מקווה שתאהבו אני באמת משקיעה מאד!
אגב יש פה מעט פירוט למה שעשו לעמית אבל ממש בקטנה אז מי שלא אוהבת לקרוא תדלגו על שורה שתיים.
——————————————————————

״היי״ אמרתי לעידן שנכנסתי לכיתה, מציצה לאחור לראות אם ליאם הגיע היום ״ליאם לא הגיע״ גיחך ״איך מה-״ שאלתי בהפתעה ״חיפשת אותו עם העיינים בואי עמית את חברה ככ טובה שלי אני כבר מכיר אותך.״ אמר והרגשתי את לחיי מתלהטות ״יפה לך מסמיקה״ אמר בחיוך וצחקתי פורשת את יידי לצדדים לחבק אותו אך ישר הניד בראשו בעדינות כדי לא למשוך תצומת לב, כן נכון שחכתי מזה שאני המוחרמת.

עבר היום, יום רגיל רק שהפעם שברו לי את הטלפון ושרפו את עור גופי עם מצית לא אמרתי לעידן כי הוא היה מתהפך ומתערב כי זה כבר נזק בריאותי, לא רציתי שגם יתחילו להחרים גם אותו, דאגתי לו.

״אמא אני בבית!״ קראתי שנכנסתי לביתי ״בסדר עמיתי אני בחדר!״ קראה אליי בחזרה.

~

״הלו״ עניתי לשיחת הטלפון ממספר לא מזוהה ״היי זה אני ליאם״ ״הו היי מה קורה ליאם?״ ״אני בסדר איך את?״ ״אחלה שמחה שהכל טוב איתך, למה לא הגעת היום?״ שאלתי מתה לדעת ״אסביר לך, יש מצב אני קופץ לקצת?״ שאל ושמעתי שנכנס למכונית כאילו לא באמת שאל אותי צחקתי מהמחשבה
״בטח בוא״ אמרתי וניתקנו.

״היי״ אמר ליאם שנכנס לחדרי והתקדם לחבק אותי
״מה קורה?״ שאלתי ״בסדר״ ענה ״נו אז למה לא הגעת היום? אני סקרנית״ שאלתי ישירה מתמיד, ״זה קצת ארוך״ אמר וגירד את עורפו ״זה בסדר אני מקשיבה״ אמרתי בחיוך.
״אז ההורים שלי כל היום רבים אני לא ישנתי בבית כבר מעל שבוע, אני אבוד לגמריי אני נמצא בבית אחרי בית ספר שהם בעבודה, ושאר הזמן מבלה בים בשקט שלי או אצל עידן״ הסביר בקצרה. ״מה״ זה כל מה שהצלחתי להוציא מהפה, גם לילד המושלם המקובל והחתיך יש בעיות בחיים? חשבתי לעצמי מעט בשוק מהסיטואציה ״אני יודע שזה לא נראה ככה, אבל כן גם לי יש מעט בעיות״ אמר מחייך כאילו קרא את מחשבותיי, ״לא לא באמת לא התכוונתי לזה ככה ליאם״ אמרתי
״אני יודע, סתם אמרתי״ צחק ״פשוט אני מצטערת עברתי את זה גם שהייתי קטנה יותר..״ אמרתי וחיבק אותי דמעות ברחו מעיניי בשניות.

״תישאר לישון?״ ״אשמח, רק שאין לי בגדים ואני לא רוצה להיות עלייך כמו שק כבד״ אמר ״זה בסדר אביא לך בגדים ואתה ממש לא כמו שק כבד, אני הצעתי.״ אמרתי מבהירה לו את נקודתי ״מקדונלדס עליי?״ שאל והנהנתי יוצאת מחדרי להביא לו בגדים.

ליאם נכנס לחדר עם המקדונלדס שהזמין ועם הבגדים שהיו לי בגלל איזו הצגה של בית ספר.

התחלנו לאכול וליאם התחיל לדבר ״אני מרגיש ככ צבוע עמית״
״מה למה מה קרה?״ שאלתי ״אני יושן אצלך מדבר איתך אחר הצהריים ובבית הספר מתעלם ממך״ ״זה בסדר אני המוחרמת אתה המקובל אני יכולה להבין באמת שהכל בסדר״ אמרתי אני באמת מבינה וזה בסדר ״שמעי, כל החרם הזה זהו, זה הולך להסתיים״ אמר ולא הבנתי את כוונתו ״לא הבנתי״ ״מעכשיו אנחנו נהיה יחד בבית ספר 24/7 כמו שאנחנו אחר הצהריים אותו דבר וממש לא אכפת לי מה יגידו.״ אמר והנהנתי לוקחת ביס מהנאגטס ״תודה תודה ליאם זה ככ לא מובן מאליו!!״ אמרתי מאושרת.

״שנייה חוזרת״ אמרתי נכנסת לחדר השירותים הנמצא בחדרי
מחליפה לחולצת טישרט גדולה ושורט קצרצר שהבליט טיפה את ישבני.

״וואו״ אמר ליאם שיצאתי מהשירותים ״זה רק טישרט ושורט״ אמרתי צוחקת וחייך ״בכל זאת עדיין יפה״ אמר והרגשתי את סומק לחיי עולה ״חשבתי על משהו״ אמר חיוכו יורד כאילו מפחד מתגובתי ״על מה חשבת, מה ירד לך החיוך?״
״אמ פשוט חשבתי שנוכל לשחק אותה זוג?״ וחיוכי ירד גם
״לשחק את עצמינו זוג?״ שאלתי כדי לראות שהבנתי אותו כמו שצריך ״כן, מה את אומרת? כי למען האמת אני אשמח״ אמר ופרצופו הפך למעט אדמדם, ״כן אפשר״ אמרתי מחייכת
״אחלה אז, איך זה יהיה?״ שאל ״למען האמת לא אכפת לי להתנשק אם זאת שאלתך״ עניתי ״כאילו קראת את מחשבותיי״ אמר וחייכתי, לאחר שעתיים הלכנו לישון נרדמים מחובקים.
————————————————————

וואו וואו וואוווו 623 מילים!!!!
הפרק יצא ככ מושלם לדעתיייי
ואני ככ מקווה שתאהבו אותווווווווו
תהנוווו וכתבו לי איך הפרק :)