הרומן של המוחרמת

4

אזזזז זה עידן :)
הוא נראה קטן בתמונה אבל הוא גבוה מעמית.
טריגר!!!
פגיעה עצמית.
————————————————————————

״עמית בוקר טוב תקומי״ אמר ליאם שהעיר אותי לבית הספר
לא היה לי כוח לקום התכרבלתי לתוכו.
״נווו עמית״ אמר שוב וחייכתי אל חזהו החשוף
״אני קמה״ אמרתי בקול עדין ומעט צרוד של בוקר
״אמרת לי לקום עכשיו תורך קדימה על הרגליים״ אמרתי צוחקת.

״ביי אמא תודה על האוכל!״ אמרתי שאני וליאם יצאנו
״להתראות אמא של עמית תודה על האירוח והכל״ אמר ליאם לאימי וחיבק אותה, לאחר מכן יצאנו.
התקדמתי לתחנת האוטובוס לא שמה לב שליאם כבר לא לצידי
״עמית!״ הסתכלי לצד ולא ראיתי את ליאם לידי הסתובבתי רואה את ליאם עם מפתחות המכונית בידו התקדמתי אליו ״אופסי״ אמרתי, שחכתי שיש לו מכונית ״יאללה בואי לאוטו״ אמר מחייך את חיוכו המקסים.

״הגענו״ אמר ליאם ״את מוכנה?״ שאל ״למה?״ ״אמרנו שאנחנו זוג לא בייב?״ אמר צוחק וציני ״בטח בייבי״ אמרתי מנשקת למצחו אך בתוך תוכי ליבי פועם בחוזקה, יצאנו מהמכונית
הוא שם את ידו על כתפי נכנסנו לבית ספר כל הפרצופים עלינו.

״בוקר טוב עידן!״ קרא ליאם אל עידן בעוד ידו של ליאם על כתפי, ״היי מה קורה אחי?״ אמר ״מה אתם עושים יחד? מחובקים?!״ לחש לנו בשקט מופתע ואני מבינה לגמריי למה
ליאם צחקק ״אנחנו יחד״ אמר ונשק למצחי והנחתי את ראשי על כתפו של ליאם.
״וואלה אתם זוג יפה!!!״ אמר בקול רם גורם לכמה פרצופים להפנות את צומת ליבם אלינו, המחשבה שאנחנו לא באמת זוג גרמה לי להשפיל את מבטי וליאם שם לב לזה
״אני הולכת לשירותים״ הודעתי לליאם ועידן ״לבוא גם?״ שאל ליאם ״זה בסדר תישאר״ אמרתי והתקדמתי לשירותים.

נכנסתי לתא התחלתי לבכות להתפרק הרמתי מעט את חולצתי
תופסת בבטני ׳פאקינג שמנה׳ חשבתי לעצמי.
בלי לחשוב דחפתי שתי אצבעות לתוך פי תחושת קיא עולה לגרוני ואני מתחילה להקיא ודמעות זולגות מעייני מהתחושה הצורבת והלא נעימה הזאת, לאחר שכל תכולת בטני יצאה אל אסלת השירותים יצאתי מהתא שותפת את פניי וחוזרת לכיתה
עייני מעט אדומות מהדמעות.

נכנסתי לכיתה המורה נכנסה איתי בחנתי את הכיתה קולטת שליאם יושב לידי ולא עידן, כנראה עידן רצה שנשב יחד.

״הכל בסדר?״ לחש לי שראה את עייני האדומות הנהנתי והוא הניח את ראשי על כתפו.

~
הלכתי לעץ שלי, מה זאת אומרת העץ שלי? שם אני מבלה את ההפסקות שלי אין שם אף פעם אף אחד ושקט לי שם בשעות בית הספר בדרך כלל אחר הצהריים המקום השקט שלי זה החדר שלי או הים, היי ים חשבתי לעצמי קבעתי שאלך לים ישר לאחר בית הספר.