נקודת המבט של נועה:
למה לא סיפרתי לאיזבלה שהייתי חברה של לואי??,הייתי יכולה למנוע ממנה להיות איתו ולסבול!!. אני בדרך לשיעור אומנות סוף סוף שיעור מעניין!!
היה צילצול אז התחלתי לרוץ ואז הפלתי את הספרים של מישהו. "אני כל כך מצטערת זה לא היה בכוונה תן לי לעזור לך".."לא זה בסדר אני יכול להרים לבד" שמעתי קול די מוכר אבל אני לא זוכרת מאיפה "לא אני רוצה לעזור לך!" התכופפתי להרים את הספרים ואז היד שלו נגע בשלי,הרגשתי כיאלו כבר הרגשתי את זה פעם עם אותה בן אדם. הסתובבתי אליו וראיתי את העיניים המושלמות בעולם או שזו רק אני? והם היו ניראות לי מוכרות אבל אני לא זוכרת מאיפה "אני הארי ואת??".."א-אני נועה".."אממ אני חדש פה אז את יכולה להגיד לי איפה שיעור אומנות" "כן ברור, גם לי יש אומנות עכשיו אז בוא איתי" אמרתי ותפסתי לו את היד.
אני אוהבת שיעור אומנות,זה שיעור שבו אני יכולה להגיד את כל משאני מרגישה בציור. אמא שלי ואבא שלי לא יודעים שאני יודעת לצייר,הם אומרים שזה ביזבוז זמן במקום ללמוד משהו "חשוב" ובעיקר משעמם. אבא שלי הוא השופט הכי מוכר בעיר ואמא שלי היא רופאת ילדים הכי טובה בעיר, הםרוב זמן בעבודה בעיקר אמא שלי אני לפעמים רואה אותם בכל ארוחת ערב וזהו אבל בדרך כלל או שאני אצל חברה או אוכלת עם אח שלי אשטון. אשטון הוא אח שלי התאום אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו הוא הכל בשבילי כשאני הכי צריכה לדבר עם מישהו הוא תמיד שם. לא דיברתי עם..הארי? זה השם שלו נכון? טוב זה לא כזה משנה עכשיו, לא דיברתי איתו כל השיעור כי הוא היה עסוק בלפלרטת עם כל מי שעוברת ליד השולחן שלו. היה צילצול קמתי מהמקום שלי ויצאתי מהשיעור כמה שיותר מהר כי לא רציתי להיות יותר בכיתה הזאת, הארי הרס לי את השיעור עם כל העיסוקים שלו והפריע לכל השיעור ובעיקר לי!.
נקודת המבט של הארי:
אין לי מושג למה ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר הזה שוב!. אני בכלל לא רציתי לחזור לפה כן הייתי פה רק בכיתה ז' ואז עזבתי לארצות הברית. הבית ספר מאוד השתנה מאז שהייתי פה הכל, כל כך שונה הקירות,הכיתות,המורים ואפילו השירותים הוא היה זוועה כשהייתי פה. נועה הילדה שאהבתי מכיתה ד', אני זוכר שהיינו חברים הכי טובים וגם היינו חברים בכיתה ז' ניפרדנו כי אני עזבתי בעצם לא באמת ניפרדנו אני פשוט הלכתי בלי להגיד להאף אחד מצד אחד אני שמח שהיא לא זכרה אותי אבל אני התגעגעתי אליה כל כך ואני כל כך רוצה לחבק אותה כמו שהייתי מחבק אותה פעם. החברים שלי עדיין לא פגשתי אותם אני רק מדבר עם אחד מהם עם לואי הוא היחיד שאחרי שעזבתי שלח לי הודעה גם אם הוא לא ידע שאני עוזב, אני זוכר שהייתי מדבר איתו כל לילה ועד עכשיו היינו עושים את זה. הוא לא יודע שאני חזרתי ואני הולך להפתיע אותו.טוב אז פרק מאוד קצר בפעם הבא אני אכתוב אחד ארוך. מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן אבל פשוט לא היה לי זמן אבל הכל חוזר להיוצ כמו שהוא היה. לחברה שלי יש פאנפיק חדש קוראים לו Lost soul
והמשתמש שלה הוא HELI_112 אז לכו לפרופיל שלה ותיקרוא אותו. טוב בפרק הבא יעלה בערב יום שישי הבא.
YOU ARE READING
Show me your love (Ashton Irwin)
Fanfiction~הקדמה~ היי,אני איזבלה, איזבלה אוקמפו עברתי השנה עם המשפחה שלי ללונדון, כל שנה אבא שלי מחליט שאנחנו צריכים לעשות שינוי ולעבור דירה...שזה אומר כל פעם לעבור בית ספר ולרכוש חברים חדשים. אני לא חנונית ולא מקובלת אני פשוט ילדה שכולם מכירים. עברתי השנה לב...