פרק 23 - פרק אחרון:
כבר הגיע הבוקר ומייק עוד שכב בבית חולים. המצב שלו תקין, הוא פשוט צריך לעבור ניתוח. כל כך דאגתי לו שלא עזבתי את הבית חולים אפילו לשנייה. גם ג׳ייק, שרלוט וליזי באו לבקר הרבה. עוד הרבה מהחברים שלו גם באו מדי פעם לבדוק מה שלומו.
״אתה בטוח שאתה לא רוצה כלום?״ שאלתי בדאגה.
״זה מספיק שאת פה!״ הוא חייך אליי. ישבתי בכיסא ליד המיטה שלו בבית חולים.
״אתה בטוח שאתה לא צריך עוד משהו?״ שאלתי בדאגה.
״לא תפסיקי.״ הוא חייך. ״תחזרי הביתה, את כבר עייפה!״
״לא!״ זה אולי ישמע מטופש, אבל היה בי פחד שאם אני אעזוב יקרה לו משהו ונשארתי איתו עד שלקחו אותו לחדר ניתוח. נשארתי שם למרות שכל פעם היה מישהו שאמר לי ללכת הביתה. לא רציתי ללכת הביתה ונשארתי עד ששמעתי שהניתוח עבר בהצלחה. ביקרתי את מייק בפעם האחרונה והבטחתי שמחר על הבוקר אני אבקר אותו. חזרתי הביתה והבוקר של מחר הגיע מהר.
למחרת קמתי עם חיוך. המצב של מייק השתפר ואנחנו הולכים לבקר אותו ולעשות לו הפתעה ענקית! הכנתי מלא אוכל כדי להביא לו. התלבשתי בבגדים הכי יפים שהיו לי בארון ולקחתי את הטלפון איתי. אמא שלי ואמא של מייק חיכו לי למטה.
״קדימה אני לא רוצה לאחר!״ אמרתי בהתרגשות אבל הן נשארו לשבת. הן הביטו בי במבט מלא רחמים.
״אנחנו צריכות לצאת, קדימה.״ העיניים של אמא של מייק כבר האדימו ודמעות זלגו מעיניה. ידעתי מה זה אומר.
קפאתי במקום.
לא.
זה לא קורה.
״אבל, אבל בואו צריך ללכת לראות את מייק!״ כבר התחלתי לבכות כשאמרתי את המשפט הזה.
לא.
״הוא מחכה לנו!״ אמא שלי חיבקה אותי חיבוק חזק. הוא לא יכול למות ככה, בלי להגיד לי עוד איזה משפט קיטשי שאני אזכור לכל החיים שלי. לא עיכלתי את זה. הכל נראה כמו חלום אחד גדול ורע. אתמול הוא חייך, והניתוח עבר בהצלחה! מה לא הלך בסדר?
״אני מצטערת חמודה שלי.״ אמא של מייק אמרה לי ״במשך הלילה המצב שלו הדרדר.״
״אני מבינה, זה בסדר.״ אמרתי ורצתי לחדר שלי. אבל לא הבנתי, והכל לא היה בסדר כי איבדתי בן אדם מיוחד שהיה חשוב לי ביותר.
למחרת התקיימה ההלוויה. אמא של מייק, אני וג׳ייק נבחרנו לדבר עליו. אני לא ידעתי מה להגיד, אז החלטתי לבוא לא מוכנה. להגיד את כל מה שיש לי. שזה ספונטני זה הכי יפה. לבשתי שמלה שחורה ופיזרתי את שיערי. הייתי נראת זוועה כי בכיתי כל הלילה והעיניים שלי היו אדומות מבכי ומעייפות.
הכל היה שם עצוב. כולם לבושים בשחור, פרחים בכל מקום, אנשים בוכים. זה הכניס אותי לדיכאון עמוק יותר. ג׳ייק ושרלוט מיהרו לעברי וחיבקו איתי. התיישבנו ואמא של מייק עלתה לדבר. היא סיפרה על מייק, ועל כמה שהיא אהבה אותו. היא ירדה באמצע כי היא לא הצליחה לדבר. ג׳ייק עלה אחריי. הוא סיפר על החברות שלו עם מייק. הוא סיפר דברים על מייק שלא ידעתי והוא ריגש את כולם.
הגיע תורי לדבר. לא מצאתי מילים להגיד. מה שג׳ייק אמר ריגש אותי כל כך. לבסוף עליתי והבטתי באנשים שהיו שם. הסתכלתי לאמא של מייק בעיניים ודמיינתי שהם שלו. דמיינתי שאני מדברת אליו.
״מייק תמיד אמר לי שכשהוא ימות הוא לא רוצה שיבכו עליו. זה הגוף שלו שנעלם, אבל הנשמה שלו תמיד תהיה איתנו. הוא תמיד אמר לי שאם רק נשים יד על הלב ונעצום עיניים נוכל להיפגש איתו, לדבר איתו. לא חשבתי שאני אצטרך להתמודד עם זה בזמן כל כך קרוב, אבל לא חשבתי שיקרו הרבה דברים שקרו בזמן האחרון. כולנו יודעים שמייק אהב משפטים עמוקים. הוא תמיד היה אומר דברים כאלה, כמו ׳אני מאמין שיש לכל אחד ספר שבו כתוב הגורל שלו, אבל אני מאמין שאנחנו כותבים אותו׳. ותאמינו או לא משפט קטן כזה יכול לשנות נקודת מבט שלמה של בן אדם. אבל לא באתי לפה לספר כמה הוא היה בן אדם מדהים, רגיש ומצחיק כי אני בטוחה שאת זה אתם יודעים. באתי לספר לכם שלא משנה לאן נלך הוא יהיה איתנו,״ לא הפסקתי להסתכל בעיניים של אמא שלו, הם הזכירו לי את שלו. ״אם רק נעצום את העיניים ונשים יד על הלב נוכל לשמוע אותו. מייק נכנס ללב שלנו, ושם הוא לעולם לא ימות. אני מקווה שכל אחד מכם זכה להכיר אותו כמו שאני הכרתי אותו. הוא באמת שינה את החיים שלי, ואני בטוחה שגם את שלכם.״
כשסיימתי כולם מחאו לי כפיים. אמא של מייק חיבקה אותי ואז הלכתי לשבת עם ההורים שלי. בסוף ההלוויה חזרתי הביתה. לא רציתי לראות אף אחד.
כל אותו לילה לא הצלחתי להירדם. יצאתי לחצר שאני ומייק דיברנו פעם. שסיפרתי לו הכל על החיים שלי. שכבתי על הספסל והבטתי בשמיים. קיוויתי שמייק רואה אותי מלמעלה.
״אני הייתי הכוכב שלך, ״ אמרתי בחיוך בעודי מסתכלת על הכוכבים ״עכשיו תהיה הכוכב שלי.״
---------------------
הסוף!!
מקווה שאהבתם, מצטערת שהסוף עצוב אבל הייתי חייבת.
אני מתחילה לכתוב סיפור חדש בשם don't look back, אני אעלה את הפרק הראשון מחר ואשמח אם תגידו מה דעתכם עליו ואם כדאי להמשיך.
אני ממליצה לקרוא את הסיפור getting closer של liorda@.
רציתי גם להגיד תודה לכל מי שקרא את הסיפור ולכל מי שהגיב זה ממש עוזר שאתם כותבים תגובות כאלה 😄
אז תודה רבה לכם ❤️
YOU ARE READING
Summer love
Novela Juvenilאליסון טומפסון היא נערה בגיל ההתבגרות שקצת שונה משאר הנערות בגילה. בעודה בגיל שבע עשרה מעולם לא היה לה חבר ותמיד העדיפה לקרוא ספר בזמנה החופשי. היא איבדה תקווה לגבי אהבה ונשבעה לעצמה שלא תתן לשום בן לשבור לב את הלב. בדיוק אז היא נוסעת לחופשה בקליפור...