פרק 9

4.7K 290 8
                                    

״אולסי מה את עושה?!״ ג׳ייסון שאל ומשך אותה ממייק. היא צחקה וחיבקה את ג׳ייסון שהחזיק אותה חזק עד כמה שיכל.

״אחי, שכחת שהיא חברה שלי?״ מייק חייך וג׳ייסון הרים גבה. הוא נראה מופתע אפילו יותר. היה הזמן שלי להתערב.

״בואו נמשיך-״

״מה זאת אומרת חברה שלך?״ מייק קטע אותי והעביר מבט מאולסי לג׳ייסון ומג׳ייסון לאולסי. שניהם תקעו מבטים תוהים לאולסי. כל הנוכחים במסיבה הפנו את מבטם לאולסי, מייק וג׳ייסון. מיד מעגל נוצר סביבם.

״אולסי, תסבירי.״ מייק אמר מתנשף בכבדות. נכנסתי למעגל ולקחתי את אולסי מידיו של ג׳ייסון.

״היא שיכורה, היא תדבר איתכם מחר, המסיבה נגמרה!״ אמרתי ומשכתי אותה לחדר שלה. מייק וג׳ייסון לא חדלו מלהביט אחד בשני. ואז מייק הכניס לג׳ייסון אגרוף. הם התחילו ללכת מכות. ניסיתי להפריד בניהם אבל זה לא כל כל עבד, אז ג׳ייק בא לעזרתי. אחרי שכולם הלכו שניהם נכנסו לחדר שלה.

״אליסון מה זה?!״ מייק שאל וג׳ייסון נראה מחכה לתשובה גם הוא.

״אולסי תסביר לכם-״

״תסבירי את!״ הוא הגביר את קולו. בלעתי רוק ונשמתי עמוקות ביאוש.

״זה לא ענייני, ההורים שלה בחו״ל, תשנו פה אם אתם רוצים ומחר נדבר על זה!״ אמרתי וסידרתי להם ולי שמיכות. ישנתי על הספה, כי ג׳ייסון ומייק התעקשו שאני לא יכולה לישון על הרצפה. לא יכולתי לישון בכלל. כל הלילה הסתובבתי מצד לצד. חשבתי על כל הדרמה היום. איך החיים שלי השתנו. בכלל בזמן האחרון לא הייתי בבית. מאז שאבא שלי בבית חולים החופשה כבר לא משפחתית. אחרי כמה זמן סוף סוף הצלחתי להירדם.

אבל קמתי באמצע הלילה. גיליתי שג׳ייסון לא נמצא. חיפשתי אותו בבית ומצאתי אותו בחוץ. בגינה של אולסי ליד המזרקה. התקדמתי אליו טיפה ישנונית.

״מה אתה עושה?״ שאלתי אותו מסדרת טיפה את שיערי. הוא רק טבל את ידיו במים. הוא הסתכל על המזרקה.

״כאן.״ הוא אמר קצרות והסתכל עליו. אני הייתי מבולבלת.

״מה כאן?״ שאלתי מגרדת בראשי.

״הייתה הנשיקה הראשונה שלי.״ הוא חייך אל הדמות במזרקה. הבנתי שאולסי הייתה הנשיקה הראשונה שלו.

״אולסי?״ שאלתי אותו כדי להיות בטוחה ״היא הנשיקה הראשונה שלך?״

״מה פתאום! הכלבה שלהם דני.״ הוא צחק וצחקתי יחד איתו. הוא שוב הסתכל עליי במבט, הפעם במבט עצוב.

״הייתי איתה הרבה זמן,״ הוא הסתכל למטה, אל מי המזרקה. ״הייתי צריך לדעת.״

״לא יכולת,״ ניסיתי לעודד אותו. הוצאתי מהכיס שלי מטבע והבאתי לו. ״תביע משאלה. אני חושבת שכשאנחנו זורקים את המטבע, זה נותן לנו את האמונה שאולי יקרה מה שאנחנו רוצים. האמונה עוזרת לנו לפעול כדי להגשים את זה.״ הוא חייך אליי חיוך עקום.

Summer loveWhere stories live. Discover now