נגמרו הארוחות // KookV

בונוס

Taylor Swift - the 1

טאהיונג מיישר את המצלמה, ממתין שיענו לו ומסדר את שיערו הפרוע. תוך מספר שניות על מסך המחשב מופיע בחור בן גילו.

"טאהיונג-אה!" קורא ג'ונגקוק בחצי לחישה, מחייך חיוך מאוזן לאוזן. "אני יודע שרצית לדבר עם הילדים, אבל בדיוק השכבתי אותם לישון ואני לא הולך להעיר אותם! אם קאיו יקום אני אהיה בצרות גדולות." הוא צחקק, מעלה חיוך על השפתיים של טאהיונג.

"הכל טוב. איך הם?" הוא נשען על המרפק, מתבונן בגרושו ומקשיב היטב.

"חזרנו לפני שעתיים מהים. זה היה רעיון גאוני, הם התעייפו מהר." ג'ונגקוק סיפר במרץ. "קפץ גם הוסוק אז אכלנו ביחד. בומין עזר לי להשכיב אותם לישון, אני חושב שהם מתחילים לאהוב אותו."

ג'ונגקוק התחתן עם בומין לפני שלושה חודשים. הוא נראה בחור טוב, אומנם גדול ממנו בכמה שנים, אך מלא אנרגיות ושמחת חיים. הוא בדיוק מי שג'ונגקוק היה צריך.

"יופי, אני שמח שהם מסתדרים." משיב טאהיונג. "עם דאהיון הם גם לא משהו, אתה יודע, אני מאמין שיהיה בסדר."

"אתה חושב שדאהיון הוא האחד?"

אתה היית האחד.

"כן."

טאהיונג הנהן. למען האמת הוא הכיר אותו לפני שלושה חודשים בלילה בו ג'ונגקוק התחתן. הם נפגשו בשירותים כשטאהיונג בדיוק בכה ספק מאושר ספק מכאב והתברר שדאהיון הוא שושבין בחתונה שנערכה באולם המקביל. בהתחלה טאהיונג לא ממש התייחס אליו, הראש שלו לא היה כאן ובטח שלא הלב, אך הוא בכל זאת נתן לו המספר שלו ואיפשר לו להרגיע אותו. אחרי הרבה דייטים, כמה לילות לוהטים ותכנונים לא נועזים מדי לעתיד, טאהיונג הכיר אותו לילדים לפני כחודש ולא נראה שהם עפו עליו.

גם ג'ונגקוק וגם טאהיונג משתדלים להבין את ילדיהם, לכן הם מעבירים אותם זה בין זה כל שבוע, בשביל שיוכלו להישאר קרובים לשני האבות. טאהיונג חשש שג'ונגקוק יתרחק בגלל החתונה, בומין והרצון להקמת משפחה חדשה, אך הכל המשיך כהרגלו.

"איך אתה? איך בומין?" לפתע שאל טאהיונג בהתעניינות תמימה.

"מדהים. הייתה לנו קצת ירידה אחרי החתונה, אפילו היססתי שעשיתי טעות, אבל עכשיו אנחנו שוב על הגל. אני מאמין בו." שיתף ג'ונגקוק.

"אני שמח בשבילך, שמח שהתחתנת עם האדם הנכון." הוא חייך.

"כן..."

חבל שזה לא היה איתך.

"טוב, אני צריך לזוז, ג'ימין הזמין אותי לאיזה אירוע, צרח עליי שאם אני אבריז אז הוא יקבור אותי בחיים." צחקק טאהיונג.

"היה נחמד לפטפט איתך, נדבר." מנופף ג'ונגקוק לשלום.

"להתראות." טאהיונג ניתק את שיחת הוידאו ונשען לאחור על כיסאו. הוא זורק מבט אל עבר המגירה הנעולה בה נמצאת טבעת הנישואין שהוריד מצאוורו רק לפני חודשיים כשמערכת היחסים עם דאהיון הפכה לרצינית, ומחייך חיוך עצוב.

ג'ונגקוק בוהה במסך עוד מספר דקות, מעכל הכל ומתרומם על רגליו. הוא נעמד מול הקנבס בחדר העבודה, נושך את שפתו ולוקח את המכחול לידו, ממשיך לצייר את תווי פניו של טאהיונג בצורה לא מובנת, כדי שהפעם רק הוא יידע את מי הוא מצייר.

אף אחד לא צריך לדעת על הסודות הקטנים שלהם, על העבר שתמיד יישאר חלק מהם, על הרגשות שבוערים בלהבה נצחית. גם אף אחד לא יגלה, כי יש דברים ששמורים כה עמוק בלב שאפילו להם עצמם אסור לגעת בהם.

~~~

הרעיון עלה לי אחרי ששמעתי את השיר של טיילור סוויפט ששמתי למעלה והחלטתי לקפוץ על ההזדמנות.

המטרה בבונוס הזה הייתה להטביע אתכם שוב בפאנפיק האהוב/שנוא עליכם ולהראות שהאהבה לא יודעת למות. שניהם לחלוטין המשיכו הלאה, אבל אף אחד אחר לא יצליח לעורר בהם את מה שהרגישו זה כלפי זה. כן, יש להם אהבות חדשות, אבל זה לא אומר שהאהבה הקודמת, החזקה, שרדפה אחריהם עשור, נעלמה. להפך, היא תמיד תהיה שם - בלב.