🌸
לואי נכנס בשערי בית ספרו, מחויך מתמיד, הוא דילג אל חברו הטוב נייל כשהחצאית שלו מתנפנפת אחריו.
״נייל ! תראה מה אמא קנתה לי !״ לואי צעק בהתרגשות, עושה סיבוב על מנת שהחצאית החדשה תתנפנף, הוא אהב אותה, וכנראה שזאת החצאית האהובה אליו כרגע.
״זה יפה לואי״ נייל חייך אל האחר, מתקדם איתו אל הלוקרים בעודו שם את ידו על גבו.
כשראה את המבטים השיפוטיים של חלק מהתלמידים כמו כל הזמן, פחד שלואי ישים לב הפעם ויפגע, הוא הסתכל אל לואי, רואה אותו מחייך אל אותם ילדים, הוא תמים מידיי, וזה פרפר אל ליבו של נייל כל פעם שראה את חיוכו הטוב מחייך אל הילדים הרעים אליו.
״הם גם אוהבים את החצאית שלי ?״ שאל לואי, לא מבין למה כולם מסתכלים על החצאית החדשה.
״כן בטח לואי, כולם אוהבים אותה״ אמר נייל בחיוך ופתח את הלוקר שלו, מוציא את ספרי אנגלית, לואי גם כן פתח את שלו, מעתיק כמו שנייל עושה, אך שפתח את הלוקר עיניו נפקחו בתדהמה.
זר פרחים, וורודים, התואמים לחצאית שלו, הונחו שם, עטופים בחוט וורוד שהתאים אל הפרחים, אל הזר היה מחובר פתק,
לואי מייד הושיט יד סקרנית אל הפתק.
לואי,
יש רק שני זמנים שאני ארצה להיות איתך,
עכשיו ותמיד.
אוהב אותך בייבי xx
לואי האדים ומייד הסתובב, מחפש את האלמוני בעיניו, אולי רמז למשהו שמסתכל אליו, אבל כלום,
״נייל״ לואי אמר, מוציא את הזר פרחים, מראה אותו אל האחר,
נייל הרים את גבותיו בפליאה אל זר הפרחים שחברו החזיק, מסתכל על פתק ופיו נפער,
״לואי ! מישהו מחזר אחרייך !״ נייל ציחקק
לואי מייד האדים, ״מ-מה זה אומר ?״ שאל מבולבל.
״מישהו מעוניין בך, זה עושה לי להקיא כל הקלישאה הזאת, הוא מצוטט לך משפטים משירים ?״ נייל שאל בלי טקט, בוחן את הפתק מכל הצדדים.
״מ-מעונין בי ?״ לואי שאל, עיניו נצצו והיו כחולות מתמיד, בהירות עד ממש.
״כן !״ נייל צעק.
לואי חייך לעצמו והריח את הפרחים,
מישהו מעוניין בו.