🌺
לואי המשיך ללבוש חצאיות, לא היה לו אכפת מאביו, הוא אהב את זה אז למה לא ?
הוא לבש חצאית ירוק בהיר עם משבצות וחולצה לבנה,
בטן היום ! החצאית היא ממה שהאלמוני הביא לו.
מדלג לכיוונו של נייל, שחיכה לו לייד שער הבית ספר- כמו תמיד.
״היי לואי״ נייל בירך, ״היי נייל״ לואי מייד החזיר, והתחיל ללכת לכניסת בית הספר-אל הלוקרים.
״תראה לואי... היום בצהריים אני טס לשבוע וחצי-״
״מה !״ נייל התחיל להגיד אך לואי קטע אותו ששמע את דבריו,
״היי הכל יהיה בסדר זה רק לשבוע וחצי אתה תסתדר בלעדיי !״ אמר נייל מנסה להחזיר את החיוך שהיה על פניו של לואי שירד מייד ששמע את החדשות.
לואי הנהן יודע כי אין לו מה לעשות בדבר, משפיל את ראשו.
הם הגיעו אל הלוקרים, נייל קיווה שלפחות זה יעלה לו את המצב רוח,
לואי פתח את הלוקר, חיוך חזר אל שפתיו, ״אני כל כך אוהב את זה״ אמר לואי בחיוך
פרחים אדומים-וורודים, כמו תמיד, הוא הוציא אותם והריח, לוקח את הפתק
לואי,
החצאית אתמול הייתה מושלמת אלייך ! הבאתי לך עוד הפתעה,
בבקשה תלבש אותה עכשיו היא בלוקר של הבלונדיני,
אוהב אותך בייבי xx
לואי ישר הרים את ראשו, מפנה את פניו אל נייל, שהחזיק שקית עם פרצוף מבולבל,
״זה לך כנראה״ אמר אחרי שהביט בפתק,
לואי הסמיק וחטף את שקית, רוצה לראות מה הוא הביא לו הפעם,
אבל כמובן, הפתק קודם
זה שלי, ואני רוצה לראות אותך עם זה.
זה כל מה שהיה כתוב, הוא הוציא את זה ועיניו זהרו
הוא קירב את זה מייד לאפו, מסניף את הריח של הפוטר הירוק זית,
כמובן שהוא לא חיכה ומייד לבש אותה, היא התאימה לחצאית שלו,
הוא חייך והסניף את הפרחים. שבוע וחצי בלעדי נייל, טוב...
~
עוד פרק אחד ואז הארי מצטרף
שבת שלום🤍
