בבוקר שלמחרת, לואי קם עם חיוך מרוח על פניו. הוא כמובן לא שכח את אירועי אמש.
ברגע שהוא קם הוא מייד ניגש להריח את ריח הפרחים ששם באגרטל יפה ערב לפני, מחייך על המחשבה שמשהו מעוניין בו, הוא לא ידע כל כך מה לעשות בנידון אבל הרגיש טוב יותר.
~
הוא היה בדרך ללוקר עכשיו, חצאית לבנה מעטרת את מותניו וסריג ארוך כחול בנוסף. נייל צעד ליידו, שוב דואג שיעליבו את לואי, אך כשהסתכל על לואי חייך לעצמו, מביט בנער שבעולם משל עצמו.
לואי היה מרוגש, הוא תהה לעצמו עם גם הפעם- יחכו לו פרחים עם פתק יפה בלוקר, ואם כן, איזה פרחים הפעם ?
הוא קיפץ מהתרגשות מהר אל הלוקר, גורם לנייל להוציא גיכוח מההתרגשות, גם הוא מצפה.
לואי פתח את הלוקר, כמעט צרח.
״ידעתי !״ השתולל, מוציא את הפרחים הצהובים בהירים שהיו עטופים שוב-בסרט צהוב עם פתח מחובר אליו.
ליבו פעם בחוזקה בחזהו, שפתיו בין שיניו כשמוציא את הפרחים ומסניף את הריח הטוב, הוא הפך את הפתק ליבו פעם מהתרגשות,