🌻
כבר זמן ממושך לואי לא לבש חצאית, הוא יכול להגיד בבירור שהוא שונא את הג׳ינסים האלה, אך אין לו ברירה,
נייל לא הגיע לבית הספר, מה שמשאיר את לואי לבד, ממורמר
הוא הגיע אל הלוקר, לא מתרגש כמו כל פעם
כבר 5 ימים האנונימי לא שלח פרחים או פתקים, לואי הבין שכנראה איבד בו עיניין, זה היה אמור להגיע במוקדם או במאוחר יותר
הוא הרים את ראשו פותח את הלוקר,
פיו נפער ועיניו גם כן, ליבו פעם בחוזקה שזה כאב,
הוא פלט צווחה קטנה, לא יכל להוריד את חיוכו,
חמניות
הרבה חמניות,
והפתק היה גדול יותר במקצת,
הוא הוציא את הפרחים ולוקח את הפתח
לואי
סליחה שלא הבאתי לך פרחים, הייתי חולה בבית בלי יכולת לזוז,
אבל עכשיו אני בסדר יותר, ולא סתם !קניתי לך חמניות, אני יודע שאלה הפרחים האהובים עלייך, אבל, יש עוד הפתעה ! ואני מקווה שתאוהב אותה ! היא בלוקר של החבר הבלונדיני שלך כי אל הלוקר שלך היא לא נכנסה,
תהנה מהפרחים אהוב מקווה שהם מאירים את פנייך היפות כמו שאתה מאיר את שלי
אוהב אותך בייבי xx
ליבו של לואי פרפר, הוא הריח את החמניות וכמעט גנח מהריח,
הוא מיהר אל הלוקר של נייל, הלוקר של נייל היה שני לוקרים לידו,
הוא פתח בהתרגשות, צופה בשקית יפה ולבנה, עומדת על הספרים המבולגנים,
לואי לקח קודם את הפתק שהיה מודבק אליה
אני מקווה שתאוהב, כבר הרבה זמן אתה הולך בלי,
אולי לא תגיד לי את הסיבה אבל אם זה בגלל שהן נהרסו או משהו, קניתי לך חדשות...אוהב אותך בייבי xxxxx
לואי פער את עיניו,
זה לא מה שהוא חושב שזה נכון ?!
הוא פתח את השקית, מתנשף למראה החצאיות היפות בכל כך הרבה צבעים יפים, לואי כמעט יכל לבכות, הוא החליט לא לשים על ׳אבא׳ שלו, וללבוש את מה שהוא אוהב,
ומה שהאנונימי המסתורי אוהב כמובן.