💐
נייל כבר עזב, מאוחר יותר באותו יום לואי הלך אחרי בית הספר אל נייל, וכך נפרד ממנו עד לרגע העזיבה, בהתחלה הוא התנגד ואפילו בכה, אל נייל הרגיע אותו ואמר לו שיקנה לו מתנות ושוקולדים, שזה בערך מה שגרם ללואי להפסיק לבכות,
אז הינה הוא, עובר את שער בית הספר בלי נייל הפעם, מצדם אל הלוקר כי מה ישפר לו את המצב רוח של שבוע וחצי בלי נייל אם לא פרחים ופתק נחמד ?
הוא התקדם אל הלוקר, ליבו כבר התחיל לפעום מהר יותר,
הוא אהב לקבל את הפרחים,
הוא פתח את הלוקר, מחייך ונושך את שפתיו, הפעם, לא רק סוג אחד של פרחים, היו כמה סוגים, לבנים גדולים לבנים קטנים וורודים,
לואי חייך, ולקח את הזר, מצמיד לאפו,
מגוון של ריחות הגיעו לאפו, גרמו לנשיפת הנאה לצאת ממנו, הוא לקח את הפתק,
לואי,
אתה נראה כל כך יפה שאתה מתרגש,
מחר זהו היום הגדול, מחכה לך הפתעה, אל תדאג לגבי הבלונדיני, אתה תסתדר מצויין בלעדיו ואף אחד לא יעז להעיר לבייבי שלי או כל דבר אחר.
אוהב אותך בייב xx
לואי הרגיש חיוך נמרך על שפתיו, לבייבי שלי, הוא קרא לו בייבי שלי, לואי קרא את זה עוד שבע פעמים, ועדין, ליבו עשה סיבובים באוויר למשמע המילה במיוחדת, שלי.
הוא החזיר את הפרחים ללוקר, לוקח את הפתק איתו והולך לשיעור מתמטיקה.
~
פרק הבא הזוג יונים שלנו נפגש סוף סוף.
