infinity

פרק אחת עשרה

''את תצטרכי להשאר כאן להשגחה ב 48 שעות הקרובות'' אמר לי הרופא ואני? אני רק הנהנתי.....

היה מאוחר כבר וכולם היו צריכים ללכת כי הסתיימו שעות הביקור, והארי התעקש להשאר איתי כאן.

"למה לא ספרת לנו על זה?" הוא שאל אותי ועניתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש "דבר ראשון איך הייתי מספרת לכם את זה אם הייתי מעולפת??!?. דבר שני אל תשכח שהכרתי אתכם רק לפני כמה ימים אז..." אמרתי לו במבט של 'איך לא חשבת על זה קודם?' "טוב יש משהו במה שאת אומרת...." הוא אמר.

המשכנו לדבר והשעה הייתה כבר 22:56 וממש רציתי לישון "טוב אני ממש עייפה אני רוצה לישון" אמרתי לו תוך כדי פיהוק.

"אוקי, לילה טוב" הוא ענה לי, ניסיתי לישון ועוד שנייה נרדמתי אבל אז, אז שמעתי דיבורים.

"הלו, מה? כן אני בסדר היא בדיוק נרדמה"

כן בסדר נרדמתי נזרום איתך הארי.

"מה אני אמור לומר לה?? זה לא הגיוני שזה קרה, הכרנו רק לפני כמה ימים!" מה? זה הארי? עם מי הוא מדבר? ומה הוא רוצה לומר לי? היה לי כלכך הרבה דברים שרציתי לשאול אבל הוא חושב שאני ישנה אז אסור לי להראות ערה!!!.

"טוב... אני מבין... כן היא ישנה, בסדר, אני אנסה גם ביי" והוא ניתק את השיחה.

שמעתי אנחה ואז.. "שיר אני לא יודע איך לומר לך את זה אבל עכשיו כל עוד את ישנה אני אנסה...."

מה הוא הולך לומר לי??? קדימה הארי תפסיק למתוח אותייייי

"אני לא יודע איך זה קרה.... או למה, אבל אני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי ואני כבר לא יודע מה לעשות... אנחנו מכירים רק כמה ימים אני יודע אבל, נראה לי, שאני קצת סוג של התאהבתי בך...."

מה??!??!?? אתם רוצים להגיד לי שפאקינג הארי סטיילס אחד מהזמרים החתיכים של הלהקה הכי מצליחה בעולם אומר לי שהוא מאוהב בי??? טוב נראה לי חטפתי מכה ממש חזקה בראש ואני הוזה.

קדימה שיר קומי מהחלום ההזוי שלך ותלכי לישון כברררררר.

אבל אז, אז קרה משהו שכבר לא יכולתי לצפות לו.... לפני שהספקתי להוריד לעצמי כאפה מנטלית על היותי אני, הרגשתי שפתיים על שלי שפתיים חמימות ורכות ורק רציתי להמשיך את הנשיקה הקצרה, אבל אז, הן התנתקו במהרה "פאק איזה מטומטם אני! מה אני עושה לעזאזל" שמעתי צעדים ואז הבנתי הוא הלך...

טוב כבר הבנתי שזה טוב מכדי להיות אמיתי... ונרדמתי.

נ.מ. הארי

היא בדיוק נרדמה... היא כלכך יפה אני כבר לא יודע מה לעשות, היא לא יוצאת לי מהראש אני מרגיש שאני משתגע!
הטלפון שלי צלצל והעיר אותי מהמחשבות שלי, זה היה ליאם.

הארי: הלו,מה?

ליאם: אתה בסדר? איך שיר?

הוא שאל

הארי: כן אני בסדר, היא בדיוק נרדמה

ליאם: הארי... אתה חייב לומר לה

הארי: לומר לה מה?

ליאם: את מה שאתה מרגיש!!! זה מה

הארי: איך אני אמור לומר לה הא? הכרנו רק לפני כמה ימים! זה לא הגיוני שזה קרה ככה! (הרמתי את קולי עליו... הוא ממש דואג לנו אבל לפעמים זה יכול להיות מעיק)זה לא הגיוני....

את החלק הזה כבר לחשתי ועקלתי את המידע, עקלתי את העובדה שזה לעולם לא יקרה...

ליאם: ממה אתה מפחד? הא? שהיא לא מרגישה כמוך? כן? אז רק שתדע דברתי עם ליהי והיא חושבת שאתה לא יוצא מראשה של שיר גם, אז קח את עצמך בידיים וגיד לה מה אתה חושב!!

הוא אמר, אמנם הוא מעיק לפעמים אבל הוא גאון הוא יודע מה להגיד תמיד לא סתם המעריצים קוראים לו דאדי דיירקשן (דאדי דיירקשן אימוג'י סליחה – הערת כותבת)

הארי: טוב אני מבין.....

אמרתי לו בלת ברירה

ליאם: היא ישנה?

הוא שאל אותי ולא יכולתי שלא להסתכל עליה היא כלכך חמודה

הארי: כן היא ישנה

ליאם: כדי שתנסה גם אתה אתה נשמע עייף וכבר מאוחר.

הארי: טוב אני אנסה גם ביי.

ליאם: ביי

טוב כל עוד היא ישנה אני אומר לה היא לא תוכל לשמוע אותי נכון?

אני רק אומר את זה כי אני לא יכול יותר להחזיק את זה בבטן.

שיר אני לא יודע איך לומר לך את זה אבל עכשיו כל עוד את ישנה אני אנסה...."

טוב זה הרגע הארי

"אני לא יודע איך זה קרה.... או למה, אבל אני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי ואני כבר לא יודע מה לעשות... אנחנו מכירים רק כמה ימים אני יודע אבל, נראה לי, שאני קצת סוג של התאהבתי בך...."

טוב זהו אמרתי את זה הוצאתי את זה מהפה שלי, הסתכלתי עליה ולא יכולתי יותר להחזיק את זה נשקתי אותה, נשיקה עדינה רק לכמה שניות אבל התנתקתי ממנה מהר והבנתי איזה מטומטם אני

פאק איזה מטומטם אני! מה אני עושה לעזאזל" אמרתי ופשוט לקחתי את הרגליים שלי והלכתי אני מרגיש כלכך מוזר אני לא יודע כבר מה לעשות.

אני נוסע לליאם ונייל שיעזרו לי אמנם ליאם דיבר איתי וזה קצת עזר אבל אני צריך אותם....

~~~~בנסיעה~~~~

צלצול טלפון*

שיט זאת שיחה מהבית חולים

"הלו" שאלתי בחשש

"שלום זאת שיר היא....."

 פרק חדשששששששששש

אז מה קורה עם שיר??? (שוב פעם)

אין כמעט קוראים לסיפור הזה.... ד מבאס

אני מקווה שזה ישתפר בקרוב.

עד אז תהנו חברים:)