infinity

פרק שמונה

"מיכאל" צעקתי ורצתי עליו בחיבוק "היי אחות קטנה" הוא אמר לי בחיוך בעודו מחבזיר לי חיבוק "מה אתה עושה כאן אתה לא בניו יורק?" שאלתי, זה מיכאל אח שלי הגדול הוא בן עשרים ושבע הוא גר בניו יורק כבר ארבע שנים ועובד שם בתור מנהל חברה אני לא רואה אותו הרבה.

"אני באתי לארץ לבקר וגם..." הוא משך את ה'גם' "יש לך יום הולדת עוד שבוע ואני הייתי אמור להיות הפתעה אז 'הפתעה'" הוא אמר עם ידיים בתנועה של טדאם, "שיר מי זה?" הארי פתאום בא מאחורי ואני אצא מטומטמת אם אני אגיד ששכחתי לרגע שהם כאן? "זה אח שלי הגדול" אמרתי בגאווה "היי מיכאל" מיכאל הושיט יד ללחיצה וחייך "הארי סטיילס" הארי ענה בחיוך "אני יודע" מיכאל ענה "טוב אנחנו נזוז הבטחתי להם שנטייל היום בנמל ונייל קצת רעב" אמרתי בעודי מסיטה מבט לכיוון הבנים ורואה את נייל מייבב לזאין שהוא רעב מיכאל גיחך "טוב אני גם ככה צריך ללכת תמסרי ד"ש לאמא ואבא וגם לנועם וצליל" הוא אמר "אין בעיה" אמרתי וחייכתי נועם וצליל הם אחים שלנו צליל גדולה ממני בשנה וחצי היא בת עשרים ואחד ונועם הוא אח שלנו הקטן הוא בן שבע עשרה נתתי למיכאל חיבוק אחרון והלכת לבנים.

"אוקיי הסבר מי זה היה" לואי אמר לי "זה היה אח שלי הגדול מיכאל, הוא גר בניו יורק כבר ארבע שנים והוא בא לארץ לבקר בתכלס כהפתעה ליום הולדת שלי" אמרתי בחיוך "מתי היום הולדת שלך?" זאין שאל "עוד שבוע" עניתי "טוב בואו לאכול אני רעב!!!" נייל כעס "טוב טוב בואו יש כאן מלא מסעדות רק תבחרו" אמרתי ונייל כבר רץ כמו ילד קטן בחנות ממתקים, בסוף החלטנו לשבת במסעדה שנקראת 'פיש אנד צ'יפס' (בדקתי ויש שם מקום כזה – הערת הכותבת) ישבנו דברנו והמשכנו להסתובב השעה הייתה כבר חמש בערב והיינו עייפים.

היינו בדרך לרכבים והארי ניגש אלי "שיר יש לי שאלה" הוא אמר "מה?" שאלתי "את רוצה לספר לי למה נכנסת להתקף חרדה הזה אתמול אחרי ההופעה שלך?" הוא שאל "אני לא יודעת..." עניתי והשפלתי מבט, "הכל בסדר את לא צריכה לספר לי" הוא אמר והנדתי בראשי "אני אספר לך אחרי הכל אתה עזרת לי לצאת מזה" אמרתי בחיוך "טוב ספרי" הוא אמר, ספרתי לו את כל הסיפור עם איתי והוא היה בשוק ולא אמר מילה "הכל בסדר?" שאלתי "אני לא מצלח לעקל מה שאמרת עכשיו" הוא אמר בשיא הכנות "כן אני מבינה" אמרתי מהנהנת בראשי "תודה שספרת לי" הוא אמר "תודה שהקשבת לי" אמרתי בחיוך אמיתי לגמרי "יאללה שני חופרים אתם מוכנים להכנס לאוטו" נייל צעק לנו ואנחנו צחקנו ונכנסנו לאוטו.

במהלך הנסיעה נייל שאל אותי "שיר את יכולה ללמד אותי עברית?" הוא שאל אותי "אני יכולה לנסות" אמרתי "זה היה לך קצת קשה בהתחלה... טוב מה אתה רוצה לדעת לומר?" שאלתי "איך אומרים I love Israel?" הוא שאל "אני אוהב את ישראל" אמרתי לאט והוא חזר על זה כמה פעמים בזמן שאני ונייל דברנו זאין והארי נרדמו, "אני אוהבת ישראל" נייל צעק "ששש אתה תעיר אותם ושוב זה אני אוהב את ישראל עם רווח, לא אני אוהבת ישראל" אמרתי "אהה אוקיי אני אוהב את ישראל" נייל המשיך לצעוק "נו נייל ששש אתה תעיר אותם" אמרתי שוב "ולא נראה לי זאין היה כל כך נחמד אם תעיר אותו" אמרתי "אוףףףףףףף" נייל צעק "נייללללללל" זאין התעורר וכמו שחשבתי הוא כועס "אופס" נייל אמר בטון ילדותי "שנרד אני אחנוק אותך אתה הערת אותי שוב פעם היום" זאין אמר בכעס "אמרתי לך" אמרתי לנייל "בסדר אני מצטער רק אל תיקח לי את האוכל בבית טוב?" נייל אמר לזאין "נחשוב עליך" זאין אמר.

שאני וליהי חזרנו הביתה החלפנו סיפורים שקראו לנו בזמן הנסיעה והיה מצחיק "טןב אני עייפה לילט" אמרתי לליהי "לילט" היא החזירה וכל אחת הלכה לחדר שלה ונרדמנו מהר מאוד מהר.

סורי על העיכובים עם הפרקים יש לי הרבה דברים על הראש ואני קצת שוכחת להעלות....

מה יקרה הלאה?

יכול להיות שהארי מרגיש משהו לשיר?

כל זה תגלו בהמשך:)