Yoonmin-serendipity.

פרק 9

נקודת מבט כללית:

״על מה אתה מדבר?״ ליסה שאלה בחשדנות וניסתה לגונן על גיסו בידה ״אני מכירה את גימין אחותו נפטרה בתאונה״ היא המשיכה ואף חיבקה את חברתה יותר.

המתח שרר בחדר מי שנכח בו יכל לגזור את הדממה עם מספריים. יונגי הביט על התמונה שגימין הביא לו לחלופין הסתכל על גיסו יש בניהם דימיון מטורף מצד אחד מצד אחר זה באמת לא הגיוני כי גיסו אחות של גימין כניראה לא שרדה את התאונה.

״בסוף האימונים תבואי עם ליסה למישרד שלי״ יונגי אמר והתכוון ללכת, גיסו שהייתה בהלם ממה שהיה שם וחושבת לעצמה על ההורים המאמצים שמצאו אותה בבית חןלים היא נירעדת מהתרגשות שיש סיכוי אפילו קטן שיש לה אח. ״אין בעיה אדוני״ שתיהן אמרו וקדו קידה קלה לעבר הבוס הנמוך שממולם.

-
״בוס ביקשת לראות אותי״ גיסו הכניסה את חצי מראשה לכוון הדלת וליסה מאחוריה מעודדת אותה להכנס, ליסה לא הייתה הביישנית ההפך היא הייתה ללא פחדים וכל דבר היא הייתה עוברת בכישרונו טבעי ללא בעיות אז גם עכשיו לא פחדה לנסות את האומץ שלה לעומת גיסו שהייתה ביישנית מתוקה עם שיער בלונד מחולק ליד שתי אוזניה מקנה לה תדמית חמודה ממש כמו שהיא.

״הכנסו״ יונגי אמר והצביע על שתי הכיסאות שלמולם, ליסה ניכנסה בקלילות והתיישבה רגל על רגל בעוד גיסו ניכנסת מאחוריה ומתיישבת בעדינות ליד ליסה, יונגי הסתכל על החברות שלמולו בעיקר על גיסו היא כל כך דומה ליתאוריו של גימין,
גימין ביקש לפני מספר ימים מאהובו ומהבוס שלו לבדוק על החברה החדשה של חברת הילדות שלו גיסו חברה של ליסה, גימין הרגיש צמרמורת קלה חולפת למולו כשראה אותה לראשןנה, משהו בה הזכיר לו את אחותו המתוקה והביישנית שהייתה אוהבת ללבוש רק חצאיות.

הבנות ישבו , יונגי לא אמר מילה אלה שלף תמונה של גימין וגיסו מחובקים , הוא הגיש אותה בזעירות לגיסו כשליסה מהצד תומכת בה.

כשהעניים של גיסו פגשו בתמונה הדהויה עניה התמלאו דמעות, רעד ומצמרמורת עברו בכל גופה והיא החלה להתנשם בכבדות, פתאום הכל עלה והופיע לנגד עניה, היא בת ארבע בבית חולים לבד עד שליאם ובאנגצאן ראו אותה בבית חולים וביקשו לאמץ אותה.

״הכל בסדר״ יונגי שאל בטיפה חשש, מבין שכניראה יש דברים בגו, אבל עדיין משהו לא מסתדר לו.
״אני-גימין-תאונה-בית חולים-ליאם״ גיסו בכתה קולה היה צרוד ועינה היו נפוכות מהבכי.
ליסה ראתה את חברתה שאותה אהבה בכל נפשה ומתה להתוודות על אהבתה, ליסה הבינה מאז שפגשה את גיסו שהיא נימשכת לבנות, והיא התאהבה בכל דבר שקשור לגיסו, עכשיו כשהיא רואה אותה במצב רגיש רוצה להשכיח ממנה את הצרות שלה.

״הכל בסדר תפרקי ואני כאן בשבילך״ ליסה ליטפה את שערה של גיסו ברכות והיא שנירגעת ממגעה המחמם של ליסה.

דקות אחדות עברו וגיסו הייתה רגועה לגמרי, יונגי יכל לנשום לרווחה וליסה הייתה שמחה שהיא רגועה, יונגי הבין שהוא צריך לשאול הכל בעדינות כדי לא לפגוע בנפש של הבחורה העדינה שלמולו, דבר שלא עשה מעולם, מבין כמה גימין שינה את אופיו מבלי לדעת.

״את רוצה לספר לי מה קרה בדיוק?״ יונגי שאל וסימן לליסה להחזיק לה את היד ליסה הבינה את הרמז והחזיקה את ידה בהתגוננות, גיסו נשמה עמוק והתחילה לספר:

-פלאשבק גיסו בת 4-
היום שעבר על גיסו היה מהטובים ביותר, היא הייתה מצטיינת בגן , כולם החמיאו לה על הבגדים החדשים ואמא הבטיחה לה שכל המשפחה תיסע לגן חיות בשביל היום הולדת שמתקרב ובא.

״גימין גיסו בואן לאוטו״ אמא שלהם צעקה לשני הילדים החמודים שקיפצו סביבה בהתרגשות, מלטפת את פניהם בחיבה, שני הילדים נכנסו לאוטו והתיישבו מאחורה בעוד האמא והאבא נכנסים קדימה ומדליקים לילדים שירי קוקומלון האהובים עליהם,

הנסיעה עברה יחסית מהר, בצומת האחרונה האבא נסע לכוון הכיכר ובא לפנות להמשך הדרך כשפתאום בום נישמע, הדקה שאחרי הבום הייתה שקטה אך אמה שישבה מקדימה הפרה אותה, היא צעקה להם שיגידו את השמות שלהם אך רק גיסו ענתה, גימין ואבא ישבו בשקט כמו שגיסו חשבה,

לא עברו מספר דקות וקל צופרי האמבולנס נישמע ברחבי העיר, גיסו חולצה יחד עם אמא וגימין והם פונו לבית חולים, גיסו ראתה שעוטפים את אבא שלה בעטיפה לבנה ולא הבינה בדיוק מה קורה,

היא התעוררה בבית חולים, מסתובבת כדי לראות את אמה או את אחיה ומוצאת את עצמה לבד, בבית חולים סיפרו לה שגילו לאמא מחלה נוראית אביה ניפטר וגימין בקומה ומצפה לו שיקום ארוך והגיעו משפחה שתוכל לאמץ אותה , גיסו הנהנה כמו ילדה טובה למרות שבלב שלה היה עצוב שכל זה קרה ביום הולדת שלה,

שעות ספורות לאחר מכן נכנסו לחדר זוג צעיר האחות הציגה אותם באנגצאן וליאם , היא בחנה את פניהם וראתה רוך ואהבה, הם חיבקו אותה ואמרו לה שישמרו עליה מכל משמר ויאהבו אותה הכי בעולם, גיסו בת ה4 שמעה את זה ואושר ענקי הציף את ליבה, הכל קרה כל כך מהר שבסופו של יום היא התחילה לחיות בבית של באנגצאן וליאם.

-חזרה להווה-
יונגי וליסה עדיין פעורי פה מהסיפור של גיסו ששפכה את ליבה במשך שעתיים, ליסה לא יכלה ונשקה לגיסו בפה מה שגרם לגיסו להיות בהלם אך להגיב לנשיקה, יונגי חייך למול הזוג הגאה והטרי שלמולו והבין שמספיק להיום לגיסו היא חייבת להרגע ושלח את שניהם מהמשרד,

יונגי הגיע לבית כולו מוצף מחשבות, מה הוא הולך לעשות עם המידע של גיסו, אך יספר לגימין שאחותו לא באמת ניפטרה אלה חיה וקיימת, ועוד שאלה יותר קשה, מה הוא עושה עם אהבתו לגימין,

יונגי לחת על ידית הדלת, לא מצפה לראות את גימין יושב ונחכה לו בדרך כלל הוא נח בחדר או רואה טלוויזיה , ׳כניראה זה משהו חשוב׳ חשב לעצמו יונגי.

״יונגי״ גימין קרא בקול ליונגי שנימצא במטבח לא מאמין שהולך להתוודות בפניו.
״כן ג'ימינשי הכל טוב?״ יונגי בא מהר סורק את גופו של גימין לראות עם קרה לו חלילה משהו,
״יונגי אני הבנתי משהו״ גימין אמר וסומק החל לכסות את פניו,
״מה הבנת גימין״ יונגי שאל טיפה מופתע לא מבין מאיפה האימרה של גימין, גימין הוא לא אדם שחושב בדכ ,
״אני מאוהב בך״
-