^1^

4 0 0
                                    

~
אני חושב שבפעם הראשונה הצלחתי להבין את החיים , כל האנשים האלה , שממלמלים מילים מזוייפות חסרות משמעות רק כדי לרצות מישהו. אולי גם לנצל , לזרוק איזו מילה טובה ולהתחנף כי אם אתה לא תעשה את זה אתה יודע שתקבר עמוק בחרא.

אני חושב שפעם הראשונה הצלחתי להבין למה אנשים כל כך משתוקקים לתשומת לב , למה הם בוכים אם סתם קיבלו מכה , למה הם עושים את כל הדברים האסורים בשביל שיזכו אותם בצעקות בלתי פוסקות.

אני חושב שאולי , אני יכול להבין למה הם כל כך מפחדים להיכשל , לאכזב את האנשים היקרים להם , למה הם משקיעים כל כך במשהו שהם בכלל לא מתעניינים בו.

אני יודע , שאני לגמרי בטוח שהמשמעות שבחיים שלי כבר התפוגגה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

״איך אתה מרגיש ?״ אני שומע את קולה של פאולה נכנס לאוזני הימינית ויוצא מהאחרת.
״בסדר , את?״ אני מצליח להוציא את הקול מהגרון הממורמר שלי.
פאולה היא לא בן אדם של משחקים , היא לא כמו כל הפסיכולוגיות שמורחות את הזמן על מה שלומך בשביל לצאת אחרי זה עם סכום מכובד של כסף , כי מי יתלונן על פחות חפירות וקדיחות במוח?
״איך אתה מרגיש , בלייק?״ היא שואלת שוב , הפעם מדגישה את שמי.

בלייק.

בלייק.

בלייק וולף.

השם שלי הוא הדבר האהוב עלי , הוא לא מזוייף , בלייק , שחור.
כשנולדתי , אמא שלי מתה , נוק אאוט.
אבא שלי החליט שזה יום שחור , חשוך ומכוער. אז הוא קרא לי בלייק.
כנראה שזה ממש הסתדר עם השם משפחה שלי כי זאב שחור זו הייתה החיה האהובה על אמי.

אני דיי שונא אותה , את אמא שלי , כי דווקא כשאני נולדתי היא מתה.
היא לא יכלה למות לפני שהייתה בהריון , לפני שאני יצאתי לעולם.
אני שונא אותה , כי היא ידעה את ההשלכות של ההריון המטופש הזה. היא ידעה לאיזה עולם היא מביאה אותי , ובכל זאת , ההיא החליטה בשמחה לתת לעוד ילד בעולם להרגיש שחור.
אירוני , בלייק.

״כלום״ אני עונה לפאולה בלי לחשוב בכלל , קולי יוצא נקי לחלוטין.

״אתה עוזב מחר  , בלעדי״ היא שוב מדגישה את המילה האחרונה.

פאולה

פאולה לייטסון.

אני לא יודע מה גרם לי להתחבר אליה בצורה הזאת , אולי החוסר סבלנות שלה שתואם לשלי, אולי הציניות המייסרת ואולי ההדחקת רגשות הבלתי פוסקת שמתחוללת אצלה.
ביחיוד למישהי שאמורה להיות פסיכולוגית , אני חושב שהיא זקוקה לאחת כזו.
הכרתי אותה בגיל 13 , היא עברה לשכונה שלי , הבית שלה היה נראה כמו אש . כמו רציף מזוגזג של פחד .
הייתי ילד , כל מה שרציתי זה לחיות את הפחד הזה. אז נכנסתי לה לבית. לא היו לה עוד לקוחות , היא הציעה לי , תמורת כל שיעור אני אקבל ממנה 50 אגורות של 10.
לא הייתי טיפש , אבל לקחתי את ההצעה בחיוב.

בלייק הייל *מוקפא*Where stories live. Discover now