~פרק 1~

760 14 2
                                    


״היילי קומי״ אמי מעירה אותי בעדינות בבוקר, ״אמא עוד חמש דקות״ אני אומרת בעייפות מותשת למרות שישנתי טוב.
״קדימה היילי אל תעשי בעיות בבקשה ותקומי״ אמי אומרת ברוגע ויוצאת מהחדר שלי, אני מבינה שאין מה לעשות ושאני חייבת לקום.

קמתי והלכתי לשירותים שצמודים לחדר שלי, נכנסתי להתקלח בזריזות, לאחר עשר דקות יצאתי והתחלתי להיתארגן. שמתי קרם גוף וצחצתי שיניים, הלכתי לחדר הארונות שלי וחיפשתי מה לשים ושמתי חולצת בטן תכלת וגינס לבן.
חזרתי לשירותים כדי לייבש את שיערי הרטוב ושמתי בושם, התאפרתי קצת גם.
אמי צעקה לי לרדת לאכול, ירדתי למטה.
״בוקר טוב אבוש״ מחבקת אותו, ״בוקר טוב ברבור ישנת טוב?״ שאל אותי כרגיל ״כן״ עניתי. אחי הגדול לירון שאל ״איפה בוקר טוב אחי הגדול? מה קורה?״ , ״בוקר טוב מר רגזני״ צחקתי לו בפנים כשעברתי לידו.

הגעתי לבית הספר ואמרתי ביי לנהג, נכנסתי לבית הספר וכרגיל כולם מפחדים גילגלתי עיניים.
ראיתי את ליז חברה הכי טובה שלי כבר מכיתה א רצתי וקפצתי עליה ״בוקר טוב משוגעת״ היא אמרה לי וצוחקת ״בוקר טוב ליזייייי״ אמרתי וחיבקתי אותה.  הלכנו לכיתה והתיישבנו והמשכנו לדבר עד שהמורה נכנסה לכיתה, ״בוקר טוב תלמידים שבו״ אמרה המורה לספרות ואני וליז מתאפקות לא לצחוק מאיך שהיא נראתה היום.

נגמר בית הספר וליז מציעה שאני אבוא אליה אך בדיוק אבי מתקשר אליי וקטוע אותה, ״חכי שנייה ליז״ אמרתי לה ועניתי לו ״הלו אבא?״ אמרתי, ״שלום מתוקה זוכרת שמחר יש לנו את המשימה שלנו?״ לגמרי שחכתי ממנה מזל שהתקשר אליי. ״ברור אבא אני לא שוכחת כאלה דברים״ אמרתי מנסה לצאת אמינה, ״יופי מתוקה אני אחזור מאוחר היום אז אל תחכו לי״ אמר לי שנית. סיימנו את השיחה ואני וליז הלכנו לשבת קצת בפארק האוהב עלינו. ליז סיפרה לי על מצבה בבית והוא לא השתפר התעצבתי בשבילה אבל ישר אמרתי ״את יודעת שאת תמיד יכולה לפנות אליי בשביל משהו נכון? לגבי אוכל חשבונות והכל.״ אמרתי לה וחייכתי אליה, ״לא נעים לי באמת אתם גם ככה עושים בשבילי ובשביל אמי כל כך הרבה לא צריך״ אמרה מנסה לשכנע בעיקר את עצמה. אמרתי מייד ״חבל שיש לך אותי כהחברה הכי טובה כי אני אעזור לך לא משנה מה״ חיבקתי אותה ושמעתי אותה מצחקקת.

כל אחת חזרה הביתה בערב ובדרך הביתה ראיתי את לירון עם חברים שלו כרגיל, ״מה קורה אחותי הקטנה״ אמר לירון ואני גילגלתי עיניים והמשכתי ללכת כאילו לא שמעתי אותו.
״היילי אני יודע ששמעת אל תתעלמי״ אמר לירון כשהוא התחיל להתקרב אליי כשהסתובבתי אליו, ״מה תעשה לי לירון אה? תרביץ לי?״ הוא יודע שאני מאוד קשורה להורים ובמיוחד לאבא והוא יודע שהוא לא צריך להתעסק איתי.
לירון חזר לחברים שלו שניה אחרי שאמרתי לו את זה, כרגיל והמשכתי את דרכי הביתה.

שלנו || ourWhere stories live. Discover now