שלנו || our

~פרק 2~

נקודת מבט סהר

הלכתי לבדוק מה קרה במטבח כי מישהו צעק משמה, ראיתי את דן ומפונה עליו סכין.
לא ידעתי מה להגיד פחדתי מאוד, ״תעזוב אותו!״ צעקתי על אותו האדם אבל הוא קירב את דן אליו.

חשבתי מה לעשות לא ידעתי באמת שלא, ״מה אתה רוצה ממנו??״ שאלתי והאיש חייך חיוך ״הו אני לא צריך כלום ממנו אבל ממך כן״ הוא ענה לי.
נלחצתי, לא ידעתי מה עשיתי והאיש עזב את דן והתחיל להתקרב אליי.

ברחתי לבר ולקחתי את הדברים שלי במהירות, ראיתי פתק לקחתי אותו וברחתי מהמועדון בו אני עובד.
ראיתי את היילי הולכת בדרך אחרי שאני רץ במשך עשר דקות ורואה שאותו האיש עדיין רץ אחריי,

״הכל טוב? ממי אתה בורח?״ היילי שאלה בדיוק כשעברתי לידה.
״מישהו רוצה ממני משהו והוא רודף אחריי״ עצרתי ואמרתי לה מתנשף.

נקודת מבט היילי

לא הבנתי מי ירוץ אחריו עד שראיתי באופק אותו.
״אוקיי תקשיב אני צריכה שתתקשר לאבא שלי מהטלפון שלי ותודיע לו לבוא לכאן בבקשה״ הוא הינהן והוציא מהתיק שלי את הטלפון.

הוצאתי מהתיק שלי אקדח, ומרימה לאותו האיש הוא היה רחוק אבל הוא היה מהיר, ידעתי שבסופו של דבר הוא יגיע לא משנה מה.

שמעתי ברקע את הברמן מדבר עם אבא שלי, ״הוא בדרך?״ שאלתי בלחץ כי אני מכירה את האיש הזה ואני יודעת למה הוא מסוגל.

הוא הינהן ושמעתי מכוניות חונות לידינו, ראיתי את אבא שלי ובדיוק האיש תפס את הברמן.
אמרתי לאבא שלי את התוכנית כי האיש הזה הוא מטרד והוא האויב שלנו, אבא שלי הסכים ובא איתי.

כיוונו לאותו האיש את האקדחים שלנו, קראו לו תום, ״תום תשחרר אותו מייד!״ צעקתי עליו.
״הופה לקטנה שלך יש חבר דניאל״ תום אמר, אבא שלי הסתכל עליו ועליי מבולבל ואמר ״שמעת את היילי שחרר אותו זה לא יגמר טוב אתה יודע״.

״בסדר בסדר, אבל בתנאי אחד״ הוא חייך חיוך ערמומי, אני מהדקת את האחיזה שלי באקדח ״שהבת שלך תעבוד בשבילי״ הוא עזב את הברמן.
מבלי לחשוב פעמיים יריתי על תום, כולם התסכלו עליי בהלם.

״מה אתם מסתכלים?! כנסו למכוניות קדימה!״ צעקתי עליהם, אבא שלי הרגיע אותי מעצבים ״רוצה שאקח אותך הביתה?״ שאל ״לא תודה אבא אני אסתדר אל תדאג הרי זאת אני היילי קליין נכון?״ הוא חייך ונפרדנו.

הלכתי עם הברמן לדרך של הבית שלו, ״איך קוראים לך?״ שאלתי כי רציתי כל כך לדעת את שמו.
״קוראים לי סהר, סהר בירמנר״ הוא חייך אליי , ״היילי קליין, מניחה שאתה מכיר אותי כבר״ גלגלתי עיניים.
צחקנו כל הדרך עד שהגענו לבית שלו, הוא גר בשכונה של אנשים לא עם הרבה כסף לא חשבתי ככה.
״היילי, אני מתכוון גברת קליין, תודה רבה על היום שהצלת אותי ממנו״ הוא אמר לי, ״אל תודה לי, תודה רבה לך סהר בירמנר״ חייכתי אליו.