~פרק 9~

178 7 2
                                    

נקודת מבט היילי

התחלתי לרעוד קלות ואז הרגשתי ידיים מחבקות אותי מהמותניים, הרגשתי נשימות חמות על הצוואר.
״היילי אם את מפחדת אפשר ללכת את יודעת״ אלכס אמר לי בקול רגוע ומכיל, רציתי שהוא ימשיך לחבק אותי.
״אני חייבת זה.. חשוב לי.״ אמרתי עם קול רועד ממש בקטנה, הרגשתי אותו מהנהן על הצוואר שלי והוא עזב לי את המותניים.
נשמתי עמוק ופתחתי את הדלת שלה, ראיתי אותה מעולפת על הריצפה.
לא מצאתי עוד בן אדם בסביבה חוץ ממנה וממני בחדר.
הסתכלתי אחורה ולא ראיתי את אלכס, ״אלכס?״ שאלתי ״אלכס זה לא זמן למשחקים איפה אתה?״ שאלתי שנית עם לחץ מטורף בגוף אך אינני מראה אותו.
היה שקט מוחלט בתוך הבית של אמא שלה, הלכתי לליז.
בדקתי דופק, נשימה, תגובה מה לא? היא לא הגיבה.
התקשרתי לאמבולנס וחיכיתי שהם יבואו, הסתכלתי לכיוון דלת הכניסה של הבית וראיתי שמה את אלכס.
״אלכס?״ שאלתי וקמתי מהמיטה של ליז, בשנייה שהוא בא לאזור עם יותר אור וראיתי דם עליו.
״אלכס מה לעזאזל?״ שאלתי אותו אחרי כמה שניות שאני מהססת אפילו לשאול, ואז נכנסו בדלת אנשי האמבולנס.
הם לקחו את ליז לבית חולים אחרי ששאלו אם בדקתי דופק, נשימה וכל זה.

״אלכס מה לעזאזל קורה פה? למה כולך דם?״ שאלתי אותו לוקחת אותו למבטח ומוציאה משם מחטא, התחלתי לחטא לו את הפצעים וראיתי כמה הם עמוקים.
הסתכלתי עליו מלטה כמה שניות ״אלכס... איך הגעת למצב של פצעים כאלה עמוקים?״ שאלתי בזמן שהוא ממשיך להסתכל עליי.
אחרי כמה שניות אלכס פתח את פיו ״אנחנו לא לבד פה.״ הוא אמר בלחש, הרמתי גבה והסתכלתי סביב.
העין שלי תפסה בדיוק את מה שהוא דיבר עליו, המשכתי לחטא לו את הפצעים ובודקת כל כמה שניות את אותה הפינה.

אחרי חמש דקות סיימתי לחטא לו את המקומות שראיתי וידעתי שיש עוד אבל אין זמן לזה עכשיו.
התחלתי ללכת לפינה ולא ראיתי שמה את מה שחשבתי, ואז נלקחתי אחורה על הכתף וזהיתי את הגב של אלכס.
יצאנו מהבית והוא התחיל ללכת מהר, ״אלכס תוריד אותי בבקשה״ אני אומרת לו.
״היילי לא עכשיו.״ הוא אמר ומתחיל ללכת מהר יותר, האגן שלי התחיל לכאוב ״אלכס בבקשה״ אמרתי מתחילה להתחנן.
״היילי כמה דקות, נסיכה אני מבטיח לך עוד כמה דקות רק סבלנות.״ הוא אמר ומדי פעם מסתכל אחורה, הכאב התחזק והתפללתי שלא קיבלתי עכשיו.
ואז נפל לי האסימון שאני עם חצאית, ״אלכס זה לא נעים לי, כואב לי...״ אמרתי לו בקול חלש.
הוא נעצר לשנייה כל כך מהר שעוד שנייה נפלתי על הפנים, ורק מצמצתי וראיתי שהוא מחזיק אותי כמו כלה.
והוא התחיל לרוץ ואחרי שתי דקות היינו בתוך מכונית, יכלתי להניח שזאת המכונית שלו.
הוא התחיל לנסוע מהר ולא הבנתי מה קורה, הראש שלי התחיל להסתחרר.

״אלכס.. יש לי סחרחורת..״ אמרתי באיטיות והתחילה לי בחילה קלה, ״שיט זה השפיע עליה.״ שמעתי אותו לוחש.
״אלכס תעצור בבקשה״ אמרתי והבחילה שלי התחזקה, ״נסיכה כמה דקות אני יודע שיש לך בחילה.״ הוא אמר והעלה את במהירות שלו.
התחלתי לראות מטושטש והבחילה התחילה לעלות לי, שמתי יד על הפה כדי לא להקיא לו באוטו.
בשנייה ששמתי את היד על הפה האוטו נעצר והוא הוריד לי ולו את החגורות, הוא יצא ופתח לי את הדלת הוציא אותי ואסף לי את השיער.
אחרי שנייה פשוט הקאתי, הקאתי כל כך הרבה למרות שלא אכלתי היום בכלל.
״הכל בסדר תמשיכי כמה שתצטרכי..״ הוא אמר עדין, ״אלכס כואב לי להקיא.״ אמרתי לו כי באמת כאב לי, הגוף רוצה להמשיך להקיא אבל אין מה.
הוא הלך לאוטו והוציא בקבוק מים, הוא שטף לי את הפנים ״תקחי קצת מים ותגרגרי ותרקי טוב?״ הוא אמר ועשיתי כמו שהוא אמר.
רק שפשוט בשנייה שהכנסתי את המים לפה הקאתי אותו, הסתכלתי על אלכס והוא נראה רגוע.

שלנו || ourWhere stories live. Discover now