שלנו || our

~פרק 3~

נקודת מבט סהר

אותו האדם שהיה באותו הוריד את החלון והופתעתי לראות במכונית את היילי, ״כנס כבר ימייבש״ היא אמרה לי צוחקת.
נכנסתי לאוטו שלה ״מה את עושה פה? איך את יודעת שאני פה?״ שאלתי אותה כי היה לי כלכך הרבה שאלות בראש.
״אהה יש לי את הדרכים שלי מתוקי״ אמרה לי קורצת וחייכתי אליה חיוך עם שיניים.
״לאן נוסעים??״ שאלתי כי היה נורא שקט בנסיעה, היא לא ענתה היא הייתה מרוכזת בכביש.
הגענו לעבודה שלי ויצאתי מהאוטו, פתאום היילי יצאה גם מהאוטו ונעלה אותו.
״מה את עושה?״ אמרתי לא הבנתי מה קורה, ״אה כלום אני אלווה אותך לעבודה שלך.״ אמרה ומשדרת קרירות. לא ראיתי את הצד הזה שלה אבל היא עדיין הבחורה שאני הכי רוצה בחיים, לא משנה מה אני אשיג אותה.

נקודת מבט היילי

נפרדנו ונכנסתי לאוטו שלי ונסעתי לבית הספר שלי למרות שהייתה השעה עשר בבוקר אני בכיתה יב למי אכפת מתי אני מגיעה, הגעתי אחרי שתי דקות ונכנסת לכיתה המורה בירכה אותי וישבתי לבד.
אני וליז לא באותה הכיתה אז אנחנו לא נפגשות בכיתה, הסתיים השיעור והלכתי לחפש את ליז. בשנייה שמצאתי אותה מצאתי אותה מוחזקת על ידי נועם כהן, הילד האויב שלנו ורצתי להעיף אותו ממנה ולשחרר אותה.
״נועם יבן זונה! מה עשית לה תתרחק ממנה או שאתה יודע מה יקרה״ צרחתי עליו והוצאתי את האקדח מהתיק שלי, ״תרגיעי פרינססה רק רציתי לראות אותך סופסוף, אולי תסכימי לצאת איתי?״ שאל ברוגע והתקרב אליי.
״נועם תתרחק ממני ואני לא אצא איתך תתמודד אני יודעת שאתה רוצה אותי רק בגלל הכסף שלי.״ אמרתי בקרירות ובחיוך, ״היילי בואי נלך מפה מהר אני לא רוצה לראות אותו יותר!״ ליז לחשה לי מאחורי.
לקחתי את ידה של ליז והלכתי איתה ממנו רותחת מעצבים, "היילי תעצרי!" היא צרחה לי אחרי שאנחנו הולכות במשך כמה דקות רחוק ממנו.  הסתכלתי עליה במבט של שאלה ועצרתי, "היילי בואי נשב ונדבר על זה." היא אמרה לי והינהנתי לה והתיישבנו בספסל הקרוב ביותר. "טוב היילי קודם כל תרגיעי הוא לא עשה לי כלום הוא רק הצמיד אותי לקיר זה דבר ראשון" אבן נפלה לי מהלב כשהיא אמרה לי את זה "דבר שני נועם אמר לי משהו לגבייך..." ושמה שוב הפעם נלחצתי ברמות "נו תדברי כבר!" אמרתי לה מלחץ כ עברו כמה דקות והיא לא המשיכה ורק הסתכלה עליי. "טוב.. אז נ-נועם הוא... איים עליי שאם את לא תצאי איתו כמה שיותר בקרוב הוא יהרוג את אמא שלי..." היא התחילה לבכות וישר חיבקתי אותה והיא התפרקה לי ממה שהוא אמר לה. אחרי כמה שעות שאני וליז מדברות "בואי לאכול גלידה" אמרתי לה "בדחוף בואי!" היא צרחה מאושר וחיבקה אותי, הלכנו לאוטו שלי ונכנסנו אליו ונסעתי לגלידריה.

נקודת מבט סהר

חזרתי מיום של עבודה כרגיל, היה לי מאוד משעמם והחלטתי ללכת היום למועדון. התקשרתי לדן והוא ענה "דנדן תקשיב אתה פנוי היום?" אמרתי מתרגש, "היי סהר, כן למה?" ענה לי דן "סתם אני רוצה לצאת היום למועדון רוצה לבוא איתי?" שאלתי אותו. "הופה סהר הילד התמים שכל הזמן בבית יוצא למועדון? איזו שאלה זאת סהר אני בא לאסוף אותך בשמונה" קבע והסכמתי איתו, הלכתי לסלון וראיתי טלוויזיה. בדקתי מה השעה וראיתי שכבר שבע אז עליתי להיתקלח ולהיתארגן, לא הפסקתי לחשוב על היילי.
היא פשוט פאקינג עושה לי את זה, דפיקה בדלת קטעה את המחשבות שלי והבנתי שדן כבר פה.
שמתי מהר את הבושם שלי ולקחתי ארנק, טלפון ומפתחות.
״אחי אני פה כבר עשר דקות מה עובר עלייך?״ דן צועק עליי, ״סליחה לא מצאתי את המפתחות יסתום״ ונכנסו לאוטו וצחקנו.
הגענו למועדון רציתי ממש שהייתי תהיה איתי פה אבל זה לא אפשרי, ״סהר תתעור כבר צריך להיכנס״ דן העיר לי גילגלתי לו עיניים ונכנסתי איתו למועדון, היו שמה מלא כוסיות ברחבה אבל לא התעניינתי בהן.
״בוא נקח כוסית״ דן קצר לי וזרמתי איתו, שתינו את הכוסית והלכנו לרחבה.
פתאום מישהי עם שמלת מיני אדומה נצמדת אליי ומתחילה לרקוד אלי, הייתי קצת בשוק ודן עשה לי מבט של זרום איתה והלך לרקוד עם איזה מישהי שהוא הכיר.
זרמתי איתה לא היה לי מה לעשות חוץ מזה, ״בייבי אני הולכת להביא משהו לשתות״ היא אמרה לי באוזן והלכה ממני. הייתי בשוק בייבי?!? אני לא חבר שלה מה עובר עליה, הלכתי לחפש את דן ראיתי שהוא כבר מזרים מישהי לא רציתי להפריע אז יצאתי לבחוץ.
פתאום אני מרגיש יד על הכתף שלי והסתובבתי וראיתי את אותה הבחורה מהרחבה, ״ככה בורח לי? בלי להזרים?״ אמרה לי ועשתה חיוך שובב.
״תקשיבי אין לי מושג מי את אבל אני לא בקטע שלך.״ אמרתי לה ככה בפנים לא היה לי כוח לסבול את זה, ״הו נכון שחכתי להציג את עצמ-״ .