שלנו || our

~פרק 6~

נקודת מבט דן

הייתי אצל סהר.. הוא התפרק לי.
כואב לי עליו כל כך, הוא החבר הכי טוב שלי והוא עדיין לא סיפר לי מה עובר עליו שהוא ככה התפרק.
״סהר?...״ שאלתי אותו אחרי כמה דקות שהוא בוכה ממש, ״מה דן?״ הוא ענה לי בקושי נושם.
״סהר אח שלי, למה אתה בוכה ככה אתה יכול לספר לי בבקשה?״ שאלתי ״כן בטח...״ הוא ענה בהיסוס, הוא ניגב את דמעותיו ונשם עמוקות.
״זוכר את היילי קליין?״ הוא שאל אותי ״מי לא זוכר אותה בת של ראש המאפיה הכי גדולה בעולם התחתון״ אמרתי לו עובדה כתשובה, ״טוב אז היא... ואני... יוצאנו למשך כמה ימים״ הוא השפיל את מבטו למטה.
״אתם יוצאים? אתה והבחורה הכי מפחידה ומסוכנת
שיש?!״ אמרתי לו מבולבל, ״היא לא מפחידה כמו שהיא נראת היא נחמדה ממש... היא באה לישון אצלי לפני שבוע. דיברנו ואחרי זה התנשקנו שוב.״ הוא עצר שוב מנסה לא לבכות, באמת שזה הדבר הכי כואב לראות אותו כואב הוא ממש חזק ולא מתפרק בקלות.
״ואז הייתי מורזק על ידי אנשים עם אקדחים אליי ונבהלתי וצרחתי עליה לעוף ממני ומהבית שלי מפחד...״ הוא המשיך לבכות הייתי בהלם, ממה שקרה ומזה שהוא הסתיר את זה ממני... חיבקתי אותו חזק ונתתי לו לבכות לי על הכתף.

*

הכנתי אוכל לסהר ולי ואז פתאום קפץ לי רעיון.
אני לא בטוח שאני צריך להציע אותו אבל זה בשביל סהר באמת, הוא לא יכול להיות בדיכאון ולהיות רק בבית.
״סהר!״ צעקתי לו מהמטבח והוא ירד מהחדר שלו בעייפות,
גילגלתי את עיניי בגלל שהוא ירד כל כך באיטיות ובעייפות.
אבל אני לא יכול להבין אותו אז אני אניח לו על זה.

״קיצר תקשיב אתה חייב לצאת מהבית אז אני לוקח אותך למסיבה.״ קבעתי הוא לא יכול להתווכח איתי,
״מה מסיבה עכשיו דן? אין לי כוח אני עייף.״ אמר לי בעייפות.
״סהר! אנחנו יוצאים היום יש לך שלוש שעות להיתארגן תזהר ממני.״ הוא הוציא אנחת יאוש והנהן לעברי.
שמחתי והמשכתי להכין את הפתיתים עם שניצלים.

אכלנו את הפתיתים ושניצלים אחרי שסהר ישן למשך שעה, והיה יותר ערני.
״איך האוכל?״ שאלתי אותו התעניינתי אף פעם לא הכנתי לו אוכל, הוא הרים את מבטו אליי.
״תאמת טעים לא ציפיתי שיצא לך כל כך טעים דנדן.״ הוא אמר לי וצחק. צחקתי איתו ביחד.

נקודת מבט היילי

אחרי שסופסוף נועם עזב אותי ומביתי התקשרתי לליז, היא ענתה מייד.
״ליז תנעלי את הבית שלך עכשיו. כל חלון כל דלת כניסה הכל!״ צעקתי לה בדאגה אני מפחדת שהוא יעשה לה משהו אני כל כך מפחדת מזה, ״בסדר אני סוגרת! אל תצעקי עליי את תהיי חייבת לי הסבר.״ היא ענתה לי וגילגלתי עיניים.
אחרי חמש דקות ״סגרת הכל?!״ שאלתי דואגת, אני באמת מפחדת שהזין הזה יגע בה.
״כן בפעם החמישים כן, עכשיו תסבירי לי מה קורה פה.״ היא אמרה לי, לא יכלתי למשוך את השיחה הזאתי.
״תקשיבי ליז אהובה שלי, אני חייבת לנתק אני דקה חוזרת עלייך.״ אמרתי אליה כפקודה וניתקתי, הוצאתי הודעה לשומרים שלנו ואמרתי להם להגיע למשרד של אבא שלי מייד.