You can't see me but I'm here

4

נ.מ. לואי

שנה, שבעה חודשים, חמישה-עשר ימים, שמונה שעות ו20 דקות בלעדיו.

בראנדון כבר בן 4, הוא ילד מדהים ומזכיר את הארי בכלכך הרבה מובנים, אני אוהב אותו כל-כך... הוא כל האושר שיש לי, הוא הכל.

אנחנו אצל אחיות שלי עכשיו,
"לואי! בוא רגע תעזור לי" לוטי קראה לי מהמטבח בזמן שהיא מוציאה כלים מהמדיח, קמתי מהספה ובאתי אליה "מה?" שאלתי, "אתה יכול לשים את הכוסות במקום? אני לא מגיעה" שאלה וגילגלתי את עיני, אנחנו די באותו הגובה והיא סתם אוהבת לרדת על הגובה שלי "אני יכול למלא בכוס מים ולשפוך אותם עלייך" אמרתי, והתלוצצתי כמובן אך פתאום הרגשתי חרטא על כך שהצעתי את זה בכלל.. זה הרי לא מכבד.

"לואי אני לא רואה את החיוך שלך כמעט.." היא אמרה ונראתה מודאגת, "אני לא בשיא שלי" גיכחתי בביישנות "אתה לא בשיא שלך כבר שנה וחצי" אמרה ברצינות, "אוליי תתחיל לצאת לדייטים?" הוסיפה וענדיתי בראשי
"אני לא אמצא עוד מישהו כמוהו, אין לי מה לנסות.. יש לי את בראנדון זה מספיק" אמרתי והיא נאנחה "אתה באמת לא רוצה להקים משפחה גדולה? אתה לא זוכר כמה אתה והארי דיברת-" התחילה וקטעתי אותה "זה היה בעבר, שהכל היה נראה זוהר ומבטיח, זה שונה עכשיו. הוא לא פה כדי לגרום לזה לקרות" אמרתי, "אתה יכול לגרום לזה לקרות עם מישהו אחר, לואי אני רק רוצה שתהיה מאושר" נאנחה.
"אני לא אהיה מאושר עם מישהו שהוא לא הארי, הוא הנפש התאומה שלי אין לי מה לנסות בכלל" עניתי בכנות והיא חיבקה אותי, חיבקתי אותה בחזרה כאילו אנחנו תלויים זה בזה והחיבוק הזה היה בדיוק מה שהייתי צריך.

"רגע!" קראה וניתקה את החיבוק מחזיקה בכתפיי "כמה זרעים של הארי לקחו בשביל כל הליך הפונדקאות של בראנדון?" שאלה ולא ממש הבנתי לאן היא חותרת "שלוש, אחד בשביל בראנדון ועוד שניים למקרה שזה לא יצליח, זה הצליח בפעם הראשונה למזלנו" אמרתי, "והזרעים האלו עדיין מוקפאים אצלהם?" שאלה, "אני חושב שכן" עניתי לא מבין.
"לואי אתה יכול להביא עוד ילד! אנחנו נעזור לך בכסף לאם הפונדקאית והכל, מה אתה אומר?" קפצה ולא קלטתי..

להיות עכשיו אבא לעוד ילד או ילדה? אני צריך את האישור של הארי בשביל זה יש לך את האישור שלו מחשבה מהתת מודע שלי נשמעה בראשי, זה קורה הרבה לאחרונה.. אני מקשיב למחשבות האלו, אני מאמין באיזשהו מקום שזה הארי אומר לי את זה והוא פה שומר עליי- זה כל-כך מגוחך.. אלו סתם מחשבות שלי, ולא של מישהו אחר דביל אני מסכים איתך מחשבה.
"לואי?" לוטי העירה אותי מהבהייה שלי, "א-אני אבדוק אם זה אפשרי, תודה לוטס" חייכתי וחיבקתי אותה עוד פעם.

"בראנדון!" קראתי מהמטבח לבראנדון שמשחק עם דודיו "אני משחק עם ארני ודוריס! עוד קצת זמן!" צעק בחזרה ונאנחתי, אני אדבר איתו היום בערב על כל עניין העוד אח או אחות.
זה יכול להיות טוב, אני מוכן לכל התהליך הזה שוב למרות שהארי לא יהיה פה איתי לעזור לי, זה יעסיק אותי, זה יגרום לי לאושר.

אבל אני עדיין צריך את האישור שלו.